ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תרצט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דבר אחר שאו שערים ראשיכם מי אמר הפסוק הזה שלמה אמרו שעשה ארון של עשר אמות והכניס את הארון לתוכו ונשא אותו להכניס לבית קדש הקדשים, כיון שהגיע לפתח בית המקדש היה הפתח של עשר אמות והארון של עשר אמות ואין עשר אמות יכולין ליכנס בתוך עשר אמות ועוד שהיו טוענין בו, כיון שראה שלא היה יכול להכניסו היה מתבייש ולא היה יודע מה לעושת, התחיל מתפלל לפני הקב"ה שאו שערים ראשיכם וגו' ויבא מלך הכבוד, באותה שעה בקשו השערים לירד ולרוץ את ראשו של שלמה שהיו סבורים שמא על עצמו הוא אומר, א"ל מי הוא זה מלך הכבוד, א"ל ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה כו', [מה עשה הביא] ארונו של דוד וראו ארונו ומיד נענה, אמר להן הקב"ה אתם חלקתם לי כבוד חייכם כשאחחריב את ביתי אין כל אומה שולט בכם, כל כלי בית המקדש גלו לבבל שנאמר ומכלי בית ה' הביא נבוכדנאצר (מלך בבל) לבבל אבל השערים במקומן נגנזו שנאמר טבעו שעריה, וי"א השער היה קטן (עשרים) [חמש] אמות ארכו וב' וחצי רחבו, והארון היה אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו, וכי לא היו אמה וחצי נכנסות בתוך שנים וחצי, אלא באותה שעה דבקו שערים זה בזה ואמר עשרים וארבעה רננות וכו' (כדלעיל):