ילקוט שמעוני/רות/רמז תרח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ויהי ביתך כבית פרץ. אמר רבש"ע כל בנים שאת עתיד ליתן לי יהו מן הנערה הזאת, ודכוותה ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו, מלמד שהיה יצחק שטוח כאן ורבקה שטוחה כאן, ואומר רבש"ע כל בנים שאתה נותן ליתן לי יהו ממנה:

ויקח בועז את רות וגו', א"ר נחוניא עקר מיטרין לא הוה לה, וגלף לה הקב"ה:

ותאמרנה הנשים אל נעמי וגו'. אמר רב הונא מברכתן של נשים לא נתקעקע ביצתו של דוד מעתליה, א"ר חייא כל ראשי פסוקים של רות ווי"ן בר מח' פסוקים, שנדבקה לברית שנתנה לח' ימים לפיכך ווי"ן, ווי לדוד ששפטו את שופטיהן, ווי לדור שגבוריו ירודין:

ויקח בועז את רות, אמרו אותה הלילה שבא עליה מת:

ויתן ה' לה הריון, כל הנשים יולדות למנין הריו"ן ימים:

הלא היא טובה לך משבעה בנים, ר' יהודה אומר משבעה ראשי אבות האמורין להלן אצם הששי דויד השביעי, ר' נחמיה אומר משבעה ראשי אבות שנולדו מיהודה עד בועז שנאמר אלה תולדות פרץ וגו':