ידי משה על במדבר רבה/ב/כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ידי משה על במדבר רבה • פרשה ב |
ג • ד • ה • ז • ט • י • יג • טו • טז • כג • כה • כו • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ר"ע אומר על ההקרבה מתו שנאמר בהקריבם אש זרה ר"י אומר על הקריבה מתו שנאמר בקרבתם לפני ה' וכן הוא בת"כ. וקשה האיך יפרש כל חד פסוק שמביא חבירו ואין לו שחר כלל. ונ"ל דה"פ דאי' בת"כ ויאמר משה וגו' שאו את אחיכם מקו' שאין כהני' רשאים לכנוס זהו לפני ולפנים האיך לוים רשאים לכנוס ומשני בא מלאך ונגפן ודחפן לחוץ לעזרה ומשם נטלו אותן מישאל ואלצפן ע"כ. רק שעל זה קשה ממה דאיתא בגמ' דיומא וז"ל מעשה בההוא כהן שהיה מעריך בחוץ והכניס ושמח שמחה גדולה וביציאתו ניגף שבא מלאך וחבטו ומקשה הריטב"א והא איתא בספרי וכל אדם לא יהיה באהל מועד אפילו מה"ש שפניהם כפני אדם לא יהיה באהל מועד בשעת הקטרת הקטורת. ומשני ב' תירוצים. א' שמדייק הגמ' ביציאתו פי' שכבר היה נגמר ההקטרה ועוד י"ל לפי שלא היה הקטורת כדינו היה רשאי המלאך להיות שם עכ"ל. והנה לר"ע היה קשה קושיא זו של הריטב"א האיך היה רשאי המלאך לבוא שם לנגפן אלא ע"כ שמתו על ההקרבה פי' שהקטורת לא היה כדינו ופסוק בקרבתם מפרש כדאיתא בקרבן אהרן שפירושו שהיה בזמן ההקרבה משא"כ איפכא ליכא למימר שהקטורת היה כדין ובקרבתם פירושו בשביל שנכנסו לפני ולפנים ז"א דא"כ האיך היה יכול המלאך לכנס לשם. ור"י ס"ל לעולם הקטורת היה כדין ובהקריבם פי' בזמן שהקריבו הקטורת. וא"ת האיך נכנס המלאך. זה לא קשה אליבא דר"י שהוא ס"ל תירוץ אחר על קושיית הת"כ מקום שאין הכהנים וכו' לפי דאיתא בסוף עירובין הכל נכנסים להיכל לתקן ולעשות רקועים למזבח רק שמצוה לכתחלה בכהנים אם אין שם כהנים לוים נכנסים וכאן היה טומאת מת ואין הכהנים רשאים ליכנס א"כ היו רשאים הלוים ליכנס ואזיל ר"י לטעמיה שלה יטמא רשות פי' שאם לא ירצה הכהן לטמא עצמו אזי הוא בקדושתו כדפי' הראב"ד שאמרה התורה לה יטמא אם ירצה לטמא עצמו לא יהיה לו עבירה מזה משא"כ אם אינו מטמא מצוה יחשב לו אי נמי לא היו הכהנים רוצים ליטמא להם ואז שפיר נכנסו הלוים ואין צריך אתה לדחוק ולומר שבא מלאך ונגפן ואם כן לר"י שאזיל לשיטתיה שלה יטמא רשות אתי שפיר הלימוד שמתו על הקריבה ולעולם הקטורת היה כדינו ודו"ק מה שאין כן לרבי עקיבא דסבירא ליה חובה נשאר לנו קושיית הת"כ מקום שאין הכהנים וכו' ועל כרחך מוכרח אתה לומר שבא מלאך וקשה והאיך רשאי המלאך לבוא שם בשעת הקטרת הקטורת אלא ע"כ שמתו על ההקרבה פי' שהקטורת היה שלא כדין ודו"ק היטב כן נראה לי בן המחבר: