חפץ חיים על ספרא/בחקותי/פרק ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ביאור - פרק ב[עריכה]

(א) לא יראים מכל בריה:    מן הבריות המזיקות דאי מאדם הרי כבר אמר "וישבתם לבטח בארצכם".
ליום השבת למשבית וכו':    דהול"ל "ליום שבת", מאי "השבת"? אלא דהוא ליום ההשבתה והיא השבתת המזיקין.

(ב) לתוך גלגל עינו וכו':    פירשו "מאורת" על גלגל עינו המאירה אליו.
גמול ידו הדה:    פי' תינוק הגמול משדי אמו ידו ישלוט על הדה זו חיה ההורגת הדה שמה כפי דעת חז"ל.

(ג) אין צ"ל שלא יהו באים וכו':    שזה אמור כבר "ונתתי שלום בארץ".
אלא שלא יהו העוברים והשבים:    למלחמה, עוברים ממדינה לחברתה דרך ארצכם, וזהו שאמר "לא תעבור" -- אפילו דרך העברה בעלמא.
כדרך שעברו בימי יאשיהו:    פרעה נכה כאשר בא להלחם בכרכמיש ויצא לקראתו יאשיהו ושלח אל מלך יהודה לא עליך היום כ"א אל בית מלחמתי, ולא רצה יאשיהו, ויורו המורים אל יאשיהו, כי בעון דורו לא נתקיים בו הברכה שהבטיח הקב"ה "וחרב לא תעבור בארצכם".
שיהו נופלים לפניכם וכו':    דאם בחרבם הול"ל "והפלתם את אויביכם", אלא "לפניכם" היינו איש בחרב רעהו.

(ד) שלא כדרך הארץ:    דאי לאו כן הלא כבר אמר "ונפלו לפניכם לחרב", אלא בא להורות שהנפילה יהיה שלא כדרך הארץ, דדרץ הארץ היא שילחמו עד שינוצחו, וזה היה שבא מורך בלבבם ולא הרימו ראש נגד ישראל, וכענין שמצינו אצל יונתן בן שאול, ויפלו לפני יונתן ותהי המכה הראשונה אשר הכה יונתן כעשרים איש וגו' ותהי חרדה במחנה, עיי"ש בקרא (שמואל ב, יד).

(ה) ופניתי אליכם בטובה:    אחר שפירש ופניתי שירצה אפנה מכל עסקי וכו' וחזר לפרש כל מלות הפסוק. "ופניתי" היינו הפנייה להטיב לכם.
בקומה זקופה:    כאשר יבואר לקמן על הפסוק "ואולך אתכם קוממיות", עי"ש.
לא כברית הראשונה:    דכן משמע לשון "והקימותי" שאתן קיום ונצחיות לברית אשר אכרות עמכם כי לא תופר כלל.