חסד לאברהם/מעין ו/נהר ב

נהר ב - להוסיף עוד ביאור בדרוש הזה:

ונאמר אחר שהוכרח שקבלת המזלות והכוכבים מההיכלות הקדושים כנזכר בזוהר, הנה יפגשו שתי שליטות זו בזו, שליטת החיצונים שהיא ע"י השרים, ושליטת המזלות והכוכבים הרקיעים שהיא ג"כ מההיכלות, א"כ לא יוכל השר להתגבר על הנהגת המזלות מפני שהיא ממקום גבוה ויתן מקום אל המזל לשלוט, ונמצאו השרים עם היותם גבוהים על הרקיעים משועבדים אל הנהגת המזלות, ולכך יש מזל לא"ה. אמנם ישראל השר שלהם הוא היותם יונקים מלמעלה מפתח היכל לבנת הספיר ומעלה ולמטה מזה אין להם אחיזה בו כלל, וז"ס האמונה התקועה בסוד שמ"ע וברו"ך, ואוחז וכולל מא"ס ועד פתח היכל לבנת הספיר לבד, ושם פוסק להראות שיש למטה כחות המזלות שאין מזל לישראל כלל, ואדרבא הם משביתים כחות המזלות כדפי' למגנא קיימא רקיעיא בארעא דישראל, שאין המזל גורם או מכריע דבר כלל כאלו לא היה, ואין שום שליטה לרקיעים ולכוכבים ולמזלות בא"י, אלא מה שכתוב בתורה והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים, כאבן השעות לבד, משא"כ בחוצה לארץ:

והטעם שלא רצה הקדוש ברוך הוא שיהיה שליטת החיצונים לבדה בח"ל, מפני שימותו ברעב יושבי העולם, שהרי כתיב שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע, הרי שהחיצוני ריק ונעור מכל טובה א"כ מאין יפרנס לטפול ערב רב, אלא מאת הקודש יותן שם ברקיעים ע"י ההיכלות כח מן הקדושה כנזכר, שכל מזל מקבל מי"ב פנים שבחיות, וכל ככב מקבל מהיכל עליון, נמצאו להם לשרים אלו האוצרות לתת מהם לאומות, ולזה אין בשום גבול וגבול בח"ל אלא כפי המבט של אותו הכוכב השולט עליו, אמנם משאר הככבים הצפונים או הדרומיים שאינם עוברים על אותו גבול לעולם אין להם, מפני שאין השר יכול לכנוס בגבול שר פלוני, מפני שנוטה מגבולו צפון או דרום, א"כ לא יכול להתמזג בככב ההוא לעולם, ולכן לא ימצא בגבולו ענין פלוני מעשבים, ומתכות, ומיני צמחים, וכיוצא מן המעדנים. אמנם א"י שהיא נשפעת מן המקור כתיב לא תחסר כל בה, שהמקור נשפע למזלות כנזכר. והנה לא יתבטל כח המזל אלא מידי עברו בחתיכת הרקיע שכנגד חתיכת א"י, דהיינו ת' פרסה על ת' פרסה, ובהיותו שם נופל כחו וכאשר יעבור ויכנוס אל גבול העמים ידלק ויתלהב כחו, וזה הענין קרוב מאד אל הטבע שיקרא המזל נופל בבור לפעמים לסיבות, ואין לך סיבה גדולה מזה:

ועתה נמצא שעם היות שהמזלות יונקת מפתח היכל לבנת הספיר מההיכלות כדפי', וכנזכר בפרשת תרומה, סוף סוף שליטתם הוא נוכח הכתרים החיצונים וההיכלות, וניתן להם השפע להתמזג בההנהגה חיצוניות לשלוט, וכאשר יתבטל כח החיצוני ויכנע יגבר במזל קבלת שפעו מן הקודש לבד, וכאשר יגבר החיצוני ימזיג כחו בכח המזל ויחלש כח הקדושה ח"ו שנשפע במזל, ולפעמים ישלוט החיצוני בעצם ויחלק שפע המזל ברצונו ובהנהגתו, וזהו שליטת החיצוני וסוד ע"ז מקדם שהיו מתנהגין בטלסמאות ובקטורת עבודות זרות להוריד כח אלו הככבים והמזלות, יהיה הענין מצד שליטת הכתרים העליונים החיצונים והיכליהן על המזלות והככבים כנזכר, ונתבאר ענין ההנהגות בארץ ובחו"ל. אמנם יקשה עתה שאלו העובדים עבודות אלו בח"ל ניחא, אלא בא"י שאין שליטה אלא בחוץ מאי אהני להו, וי"ל שהיו מכחישין פמליא של מעלה ומשליטין הרקיעים והחיצונים גם בעברם בארץ ישראל ומכחישין כח ההיכלות הקדושים, וזה פגם גדול שהיו גורמין בארץ עד שגרשן בגלות. וזמש"ל: