חסד לאברהם/מעין ה/נהר מא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נהר מא - לבאר ענין הנפשות אם יש להם שעשוע כעין שיש אל הרוחות בחצות:[עריכה]

ונראה בפירוש בפרשת בלק שהנפשות פוקדת קברם בתחילת הלילה, שהיו באים לר' שמעון ב' צדיקים לדבר עמו כל היום, ובתחלת הלילה לא היו יכולים לדבר עמו מפני שהיה זמן פקידת קברם. ובפ' בראשית נראה בפירוש שכאשר נטה השמש להעריב ראו ושמעו שהיו אומרים בני אלהין קדישין, אינון דאתבדרין ביני חיא דעלמא, אינון בוצינין ביני מתיבתא, אתכנשו לדוכתייהו, לאשתעשע במאריהון דאורייתא. עוד שמעו קול שני שאמר טינרין תקיפין פטישין רמאין, הא מארי דגוונין מרקמא בציורין, קם על אצטוונא עולו ואתכנשו, בההוא שעתא שמעו קול ענפין דאילנין רב ושליט ותקיף והוו אמרי קול י"י שובר ארזים, הנה ג' קולות אלו מוכחין שהיה עת מעריב עת שעשוע, וזה אי אפשר אל הרוחות שעת שעשועים בחצות הלילה, ועוד לא שייך אינון דמתבדרין ביני חיא דהאי עלמא אלא דוקא בנפשות שהם הקרובים אל בני אדם, ועוד דאתיא האי כהאיך דאמרן דפקדין לקברי בתחלת הלילה, ואפילו שנאמר שיהיו הרוחות פוקדות בתחלת הלילה הקברות, יצא לנו שיש שעשוע אל הנפשות, שא"א שיהיו הרוחות פוקדים הקברות אלא באמצעות הנפשות, א"כ שעשוע הנפשות הוא אף אם יהנו בו הרוחות. וזמש"ל: