חסד לאברהם/מעין ה/נהר כג

נהר כג - לבאר סוד נשמת צדיק בן רשע, וגלות שכינה:

דע כי כל הנשמות כולם נפלו לתוך עמקי הקליפות על ידי חטאו של אדם הראשון, והנה כשיש נשמה א' יקרת הערך תוך הקליפות אינם מניחות אותה הנשמה לצאת משם מתחת ידם כי הם ניזונים על ידה, וסוד הענין וגם סוד למה החיצונים מתאוים כ"כ להחטיא את האדם ולגרום חורבן בית המקדש ולהכעיס את י"י ולהגלות את שכינתו. והענין כי החיצונים הם שיורי הזוהמא ממה שנברר מן הקדושה, והם נקראים מותא והם רוצים לחיות, והנה החיים סוד הקדושה, והנה בעוד שהקדושה היא ביניהם יש להם חיות ומזון ושפע, וכשאין ביניהם הקדושה הם מתים, ולכן בראותם כן הם טורחים כדי להחטיא את האדם כדרך הטורח אחר מזונותיו, כי כשהאדם יחטא אז יגרמו אל אותה נשמה שתכנס ברשותם ואז הם חיים על ידה, כי הקדוש ברוך הוא ממקום קדושתו הוא ממשיך מזון לאותן הנשמות העומדות תוך הקליפות ומשם ניזונים הקליפות:

והנה כשגברו העונות ונחרב בית המקדש גלתה השכינה בין החיצונים, וסוד הדבר כי הנשמות שביניהם אינם יכולים לצאת משם, ולכן השכינה שהיא אש אוכלה נכנסה שם והיא מלקטת אותם ניצוצות של קדושה מבין הקליפות, ומעת שנחרב בית המקדש עד עתה היא עושה מעשה זה, ועד שתכלה היא ללקוט כולם עד סיום הרגלים, שהם אותם שנפלו בעמקי הקליפות גם אותם תקח, והנה השכינה צריכה אלינו בסוד תנו עוז לאלהים, וכפי מעשינו יש בה יכולת להוציא, ואלולי היינו שבים בתשובה גמורה היה בה כח להוציא כל הנשמות ברגע אחד, אך חטאתינו מתישים כחו של היוצר כביכול, וכשיכלו כל אותם נשמות ליצא אז תצא משם השכינה וימותו הקליפות כי אין להם עוד שום חיות, ובהיות השכינה בתוכם הם מקבלים שפע, ולכן כל מגמתם להמשיך את השכינה ואת הנשמות בגלות כדי שיחיו:

ודע כי החיצונים כשיש נשמה יקרת הערך ביניהם הם ניזונים על ידה ואינם מניחים אותה לצאת משם כלל, וכוונתם היא לטנפה בכל כחם כדי שתשאר תמיד בידם, שהם יראים אולי יהיה שום זכות באיזה אדם להוציאו משם בעת זיווגו, ולכן כשרואים איזה מקום פגום וזיווג פגום עד מאד, הם נותנים אותה הנשמה ומניחין אותה לצאת כדי שתתקלקל יותר ממה שהיתה, ותחזור לידם יותר פגומה מבראשונה כדי שתעמוד בידם ימים רבים. והנה תרח עובד ע"ז ואשתו ג"כ עע"ז כמוהו ודאי, ואז כראות הקליפה מקום מטונף כזה וזיווג פגום כזה, אז אמרה ודאי לא אמצא מקום פגום יותר מטונף מזה, ואז הניחה את נשמת אברהם לצאת מהם ונכנסה שם, ולפי שנשמת אברהם היתה ביניהם לכן נקרא גר הצדק, כי שרשו היה תוך הקליפה והטומאה:

והענין כי סוד אברהם הוא סוד אדם הראשון שעבד ע"ז, ולכן נתגלגל בטיפת תרח שעבד ע"ז לכפר עליו. ודע כי תרח הוא בחינת פסולת של שורש נשמת אברהם, ולכן נתגלגל הדבר להתקן על ידו, וז"ס כמה אנשים גדולים לאין קץ שהיו בני גוים או בני עמי הארץ וכיוצא בזה, ודע כי כמה נפשות קדושות אתעשקו בטיקלא והם גוים, ולזה ישראל היוצאים למלחמה שהיו כולם צדיקים כאשר יראה אשה ויחשוק בה זה יורה כי ודאי אותה אשה היא משורש ישראל שלקחוה ושבו אותה הקליפות, ולכן ולקחת לך לאשה, וז"ש ושבית שביו וגו', כי זה היה שבוי בידם מההוא טיקלא וכו'. וזמש"ל. מהרי"א זלה"ה: