חסד לאברהם/מעין ג/נהר כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נהר כה - בביאור מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל בין בחייו בין במותו:[עריכה]

הענין כמו שהצדיק בעודו בחיים חייתו, בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו תועלת גדול לעולם יותר מתועלת המגיע בהיותו בחוצה לארץ, כן פטירת הצדיק בהיות בארץ ישראל יגיע ממנו היזק לעולם יותר מההיזק המגיע אם היה נפטר בחו"ל. והענין כי ארץ ישראל הוא לב העולם כי היא שער השמים כנזכר לעיל, וכמו שהלב הוא מקור החיים יתחלק ויתפשט החיות לכל אברי הגוף, כן בהיות ארץ ישראל בריאה בצדיקים היושבים בה, יתפשט הבריאות לכל יושבי העולם בכללות, כי בריאות ארץ ישראל היא בצדיקים שהם ממשיכים לה השפע והחיות מלמעלה, והנה אין דרך להתפשט השפע לכל העולם כי אם מארץ ישראל לא זולת, וזה ארז"ל תמצית ארץ ישראל העולם שותה, כמו שאמרנו כי ארץ ישראל כמו הלב המחלק חיות לכל הגוף, כמו שאמרו הרופאים כי הצלול והזך שבדם ניזון הלב, ואחר כך המוח מהיותר זך שנשאר, ואחר כך הכבד, ואחר כך שאר אברים כפי מדריגותם, כן גם כן העולם בכללו הזך והטהור שבשפע נזונית א"י, ואח"כ שאר הארצות כפי מדרגותם כך יתעבה מזון נפשם כנזכר לעיל, ולזה כוונו רבותינו ז"ל מתמצית ארץ ישראל העולם שותה כנזכר:

אמנם בזמן החורבן שנפסק השפע בעוונות, הנה כל האברים הולכים ודלים אחר שאין הלב בבריאותו ואין בו מזון וידמה כיום התענית, ולזה אין לך יום מחורבן ב"ה שאין קללתו מרובה מחבירו, כי הולכים ודלים מחסרון השפע, והנה כמו שביום התענית שנפסק המזון הלב הוא נזון מן האברים, כי בראותם כי נחלש הלב לפחדם ממיתה שימותו גם כן הם כי בחיותו הם חיים, לזה הם נותנים לו מדם האברים שנמצא להם לחזקו שלא יפול הכח ויתמעט חלבם ודמם, כן ג"כ בזמן החורבן מתמצית חו"ל ארץ ישראל שותה כי ארץ ישראל אין לה קיום והעמדה אלא מחו"ל כהיום הזה:

והנה הצדיקים היושבים בארץ ישראל באמצעותם השפע יורד מלמעלה, וזה אחר שהשפע רוחני א"א שירד למטה לארץ הגשמית אלא על ידי הצדיקים שהם חלק אלוה ממעל, ובהכנת מעשיהם ותורתם יורידו השפע הפך טבעו, ויעזור להם טהרת המקום כמו הפתילה הטובה ושמן הזך, שהם נושא האור כי בהם נאחז האור הרוחני שאין בטבעו לירד למטה. והנה אמרו רבותינו ז"ל שאין העולם חסר משלשים צדיקים כאברהם, שנאמר ואברהם היה יהי"ה לגוי גדול וגו' שכמנין יהיה צדיקים יהיו תמיד בעולם כמוהו, ואם היה הדור זכאי רובם בארץ ישראל וגו', והכוונה להם ז"ל מה שאמרנו כי קיום העולם הם צדיקים שעובדים ומושכים השפע למטה לארץ, והנה בהיות רובם בארץ ישראל הנה ימשיכו שפע רב טהור ונקי, ומיעוטם שבחו"ל יוכלו להמשיך לחו"ל מה שכבר נמשך וירד בארץ ישראל, אמנם בהיות מיעוטם בארץ ישראל לא יוכלו להמשיך משער השמים כי אם מעט השפע, כי כפי גודל הפתילה ועוביה תהיה השלהבת נאחזת בה, ולזה אף אם יהיה רובם בחו"ל לא יועילו כי הם לא יוכלו להמשיך כי אם השפע שכבר ירד בארץ ישראל על ידי המעוטים אשר בה:

או ירצה באופן אחר והוא כי הצדיקים בהיותם בארץ ישראל יוכלו להגין על כל המקומות, וזה כי ארץ ישראל כמו שאמרנו היא כמו הלב הנותן חיות וקיום לכל האברים, אמנם הצדיקים שבחו"ל לא יועילו אלא למקומם לבד, כי הם כמו חיות אבר פרטי מאברי הגוף שלא יועיל לזולתו, וכן בעת סילקם, אמנם הצדיק הנפטר בארץ ישראל כמו שבזמן היותו בחיים היה מועיל לכל העולם כן בעת פטירתו מזיק לכל העולם ולא לאנשי מקומו לבד, וזה שאמר הכתוב ותמת שרה בקרית ארבע וגו' בארץ כנען, שיש להעיר באמרו תחלה הסימן הפרטי שהוא בקרית ארבע ואחר כך הסימן הכללי שהוא ארץ כנען הכולל כל ארץ ישראל, אמנם יתיישב כפי מה שדברנו שהכוונה לרמוז מעלת שרה, שזכותה היתה מועלת לאנשי מקומה וגם לכל אנשי גבול ארץ כנען, ועתה בעת סילוקה לכולם יחד מתה ונסתלקה ואבדה התועלת כנזכר: