חסד לאברהם/מעין ג/נהר ג
נהר ג - שא"י נתונה תחת שער השמים:
[עריכה]דע מה שאמרנו שא"י נתונה תחת שער השמים, ר"ל תחת חלון שבאמצעות כיפת השמים, וחלון זה הוא מרובע והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה, ושיעורו מלמעלה ת"ק אמה על ת"ק אמה כשיעור כמות בית המקדש כי בית המקדש כולו ניתן תחת החלון, ובאמצעות עוביו של חלון הכיפה כשיעור עיר הקודש ירושלים, ושיעור כמות החלון מלמטה ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה כשיעור ארץ ישראל וכל ארץ ישראל תחתיו, ושהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות הי' ספירות מעולם האופנים, היה יורד דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר, ויורד על בית המקדש ומבית המקדש מתפשט על כל ארץ ישראל, וכשרבו הפריצים בבית המקדש ראשון מהבל מדברי לשון הרע ורכילות וניבלות הפה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענן עבה, והתחיל להסגיר מעט מעט סביבות שפתי החלון עד שביום ט' באב נסגר כולו ונפסק השפע ונחרב הבית. ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית הקב"ה פתח את החלון והוריד את עולם האופנים וצמצם מלכות עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד, ולעולם פתח זה לא יסתם אלא דוקא בעת החרבן שניתן רשות אל החיצונים ליכנס לארץ להחריב בית המקדש כנזכר, ומיד נתגרשו משם, ויש כיסוי ומסך פרוכת סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא תתפשט הקליפה ומגרש כל זר מתוכה, ואפילו שארץ ישראל חרבה ושממה מפעולת החצונית הזאת שהיא בעל החרבן, עם כל זה אינה שולטת בארץ ישראל אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ ישראל אפילו בעת חורבנה נקייה וברה מאין זר בתוכה:
ודע ששיעור ארץ ישראל מהלך ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, ועכשיו לא נשארה אלא מאה על מאה שהוא חצי חלק שמיני, וכל מקום דשן ושמן נקמט ונתכווץ, וזה לרצות שבתותיה כנגד ע' שמיטות שבטלו ולא נשאר ממנו אלא הטרשין שבה, ואף על פי שזורעין בטרשין שבה כמאן דליתא:
ודע כי עשר ארצות הבטיח האל יתברך לאברהם לתת לזרעו, כנגד מדת המלכות המקננת בעשייה שהיא כלולה מעשר, ובימי משה לא הבטיחם על ידו אלא על ז' ארצות של ז' עממין בלבד שהם כנגד ז' ספירות התחתונות, אמנם ארץ קני קניזי קדמוני שהם כנגד ג' ספירות עליונות לא הבטיחם לפי שבזמן הזה אינם פועלים אלא התחתונות, אמנם אחר הגאולה האחרונה שיפעלו הג' עליונות אז יותן להם כל העשר. ודע שארץ סיחון ועוג הוא מקצת גבול הג' הנזכר ולזה בחרוהו בני גד לפי שעתיד להיות כנגד ג' עליונות והוא עתיד שיהיה מובחר כל הארץ, ועם היות שעדיין לא נתקדש (עדיין להתקדש) [מ"מ יתקדש] אחר הגאולה, ואפשר שלזה נקבר שם משה רבינו ע"ה שהוא מסוד הדעת שם כנודע. מסכ"י. וזמש"ל: