חסד לאברהם/מעין א/נהר כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נהר כב - בסוד התדבקות השכינה עם ישראל:[עריכה]

הענין היא כי נשמתן של ישראל אין עניינם אל השכינה לבד, כי מפני שהם זכרים ואצילות נשמתם מן הזכר ועיקרם מן הת"ת, ודבקותם הראוי הוא שם, והשכינה רודפת אחריהן מפני שהיא רודפת אחר הת"ת והייחוד, ואי אפשר להשיגו כי אם באמצעית ישראל, על כן היא מתדבקת בנשמת ישראל ובמעשה מצותיהן שהם מיין נוקבין כדי לעוררם, מאחר שהנשמות נאצלים ממנה,

ואם כן, לפי זה - הת"ת בעצם שוכן על ישראל בהיותם ראוים והגונים, ובמקרה השכינה נדבק בת"ת, וזש"ה: ״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״ - ר"ל: ״ועשו לי מקדש״ כדי שהשכינה תשרה בו, ״ושכנתי״ - הת"ת - ״בתוכם״ של ישראל, בסוד נשמה, והשכינה במשכן כדי להדבק תמיד עם ישראל, וזמש"ל: