ויקיטקסט:ספר החוקים של מדינת ישראל
מבוא
[עריכה]אנו חיים במדינת חוק, בה כל פעולותינו וכל פעולות השלטון, כפופות לחוקי המדינה. החוקים הם ’המערכת הרשמית‘, המגדירה את יחסי הגומלין בין אדם לחברו ובין אדם למוסדות השלטון. מערכת זו מסדירה את זכויותיהם וחובותיהם של אזרחי ותושבי המדינה, של חברות מסחריות ושל התאגדויות משפטיות אחרות, ושל המדינה על רשויותיה ומוסדותיה.
כדי לקיים שלטון חוק, האזרח נדרש לדעת את החוק – שהרי לא ניתן לקיים את החוק מבלי להכירו. תנאי בסיסי לידיעת החוק הוא פרסום נוסח החוק. אולם, בישראל דרישת הפומביות מתמלאת באופן רשמי גרידא, וה’פרסומים הרשמיים‘ של חוק, חסרים את נוסחו העדכני הכולל שינויי חקיקה וחקיקת משנה. כאן נכנס לתמונה פרויקט ספר החוקים הפתוח, שנועד למלא את החסר באמצעות פרסום נוסחי החוק המעודכנים, על שינוייהם ורובדיהם.
חזקת ידיעת החוק
[עריכה]| אחד מסימני ההיכר של משטר נאור הוא היות החוק מפורסם, והוא אינו נכנס לתוקף אלא לאחר פרסומו. עם פרסומו של החוק, קמה לה ”חזקת ידיעת החוק“, ובניסוחה בדרך השלילה: אי־ידיעת החוק אינה פוטרת. אולם מלומדי המשפט נתנו את דעתם כבר מקדמת דנא לעובדה שפרסומו הרשמי של החוק אינו מביא לידיעתו. | ||
| – דוד משען | ||
| המשפט המקובל נבנה סביב ברייה מיתולוגית הקרויה ”האדם הסביר“. | ||
| – א״פ הרברט | ||
מצופה מן ’האדם הסביר‘ לקיים את החוק. לשם כך, עליו לדעת את כל החוקים, הפקודות, הצווים והתקנות שנחקקו במדינה מאז ומעולם. כמו רוב היצורים המיתולוגיים, גם ’האדם הסביר‘ מעולם לא נצפה מחוץ לעולם המשפט, אך עדיין מצופה מהאזרח הפשוט לדעת ולקיים את החוק. לכן נשאלת השאלה – כיצד האזרח, האדם הסביר ההיפותטי, יכול לדעת את לשון החוק? הרי המדינה לא שולחת לכלל אזרחיה את נוסח החוק עם פרסומו. לכן נקבעה ’פיקציה משפטית‘ (כלשונו של חיים כהן ז״ל), לפיה, עם הפרסום הרשמי של החוק, קמה לה ’חזקת ידיעת החוק‘. כלומר, לאחר פרסום החוק, באורח קסום ומופלא, מניחים שהכל יודעים את החוק על בוריו. לכן, תנאי מינימלי לשם קיום חזקת ידיעת החוק הוא פרסום החוק, וחובתה של המדינה לוודא שנוסח החוק יהיה פומבי ונגיש לציבור.
דרישת הפומביות
[עריכה]| הפרסום ב’רשומות‘ סגולה מיוחדת נודעת לו, שמה שנתפרסם שם – ורק שם – רואים כמפורסם הלכה ולמעשה: אף על פי שאדם מן היישוב אינו קורא לעולם את ה’רשומות‘, אין שום אדם יכול להישמע בטענה שמה שפורסם שם לא הגיע לידיעתו; או, לפחות, מעמידים כל אדם בחזקתו שמה שפורסם שם הגיע לידיעתו – אם משום שמעמידים את כלי־התקשורת ההמוניים בחזקתם שהם מביאים לידיעת הציבור הרחב כל דבר הנוגע לציבור, ובפרט דבר חקיקה שהתפרסם ב’רשומות‘; אם משום שהרשומות מגיעות לידיעתם של כל היועצים המקצועיים למיניהם אשר מהם האזרח יכול להשיג את המידע הדרוש לו; ואם אך בדרך הפיקציה המשפטית בלבד, לאמור: אנו יודעים שהאזרח לא קרא את הרשומות, אבל אנו רואים אותו כאילו קרא וזכר ויודע כל מה שהתפרסם שם. | ||
| – חיים כהן | ||
חוקי מדינת ישראל מקיימים באופן פורמלי גרידא את דרישת הפומביות – כל חוק מתפרסם בספר החוקים (’רשומות‘), לאחר אישורו בכנסת. ברשומות מופיעים נוסחי החוק, כפי שהתקבלו לראשונה, ואוסף תיקונים מצטברים שיש להחיל על נוסח החוק. ברשומות לא מופיע נוסח החוק המתוקן, ו’האדם הסביר‘ נדרש להרכיב את הנוסח המתוקן והמלא מתוך הנוסח הראשוני ומתוך אוסף התיקונים שפורסמו לאורך השנים. בפועל, לא קיים ’נוסח רשמי‘ של החוק, והדבר הקרוב ביותר לנוסח החוק הם הנוסחים שמפורסמים על־ידי הוצאות עורכי־הדין. פורמלית, גם נוסחים אלו אינם נחשבים ל’נוסח רשמי‘. לדוגמה, הנוסח הרשמי של דברי חקיקה מנדטוריים, הוא שעטנז בלתי־אפשרי בין הנוסח המנדטורי (בלשון המקור האנגלית), לבין תיקוני חקיקה מאוחרים יותר, שפורסמו בעברית.
לאזרח הפשוט אין גישה למאגרי המידע של עורכי־הדין, ולכן כדי למלא את חובתו להכיר את החוק, עליו לסור לספרייה משפטית, או לשלם עבור גישה למאגר משפטי מסחרי. אמנם, ניתן למצוא חוקים ספציפיים באתרי משרדי הממשלה הרלוונטיים, אך לא קיים מאגר חופשי ומרוכז, בו מופיעים נוסחי החוק על כלל תיקוניהם. כך, במדינת ישראל, הרואה עצמה ’מדינת חוק‘, ניצב האזרח, בודד ערום ועריה, ללא גישה חופשית לידע משפטי הכרחי, הנדרש כדי לספק את מראית־העין של פומביות החוק, הנדרשת ממהותה של מדינת חוק.
פרויקט ספר החוקים הפתוח
[עריכה]| על החוק להיות ברור, קצר ומרוכז. לפרש את החוק פירושו להשחיתו. | ||
| – נפוליאון בונפרטה | ||
מכיוון שלא ניתן למצוא את כל חוקי מדינת ישראל באופן נגיש ברור וקריא באתר חקיקה רשמי של הכנסת או של משרד המשפטים, נאלצנו ”לקחת את החוק לידיים“, ולמלא באופן זמני את החסר באמצעות פרסום נוסחי החוק המעודכנים, על שינוייהם ורובדיהם.
יש את אלו הטוענים כי אין כל בעיה בכך שהחוק לא נגיש לציבור הרחב. לטענת הלז, לאדם מן היישוב אין את הכלים או את הניסיון, כדי להבין את החוק ואת הפסיקה המפרשת אותו, ולכן עדיף לו שיפנה למתורגמן, ’עורך־דין‘ בשפתם, על־מנת שזה ייצגו בצורה מיטבית ויפרש עבורו את החוק. אולם, אנו מאמינים שחובה על החוק להיות נגיש לכל, והעובדה כי חוקים מסוימים מנוסחים (ולעתים אף במכוון!), באופן שאדם משכיל מן היישוב מתקשה להבינם, מהווה אך תעודת עניות נוספת לרשות המחוקקת.
הפרוייקט החל את דרכו ב־2004, מעט לאחר פתיחת הוויקיטקסט העברי. כיום המאגר כולל 5,553 חוקים ותקנות, ואם חוק נמצא במאגר החוקים, אחת מהתוצאות הראשונות במנוע החיפוש תפנה אל הנוסח המופיע במאגר. מטרתנו שכל החוקים המשמעותיים יופיעו במאגר בנוסחם המעודכן והמלא, בצורה קלה לקריאה וקלה לניווט. שמנו דגש על עיצוב של החוקים, מכיוון שלא די שעל החוק להיראות, לדעתנו על החוק להיראות ברור וקריא.
בפרויקט החקיקה הישראלית נאספים החוקים מתוך נוסחים רשמיים של משרדי הממשלה או מנוסחי ’רשומות‘, ומרוכזים יחדיו. פלטפורמת מדיהוויקי מאפשרת להוסיף בקלות קישורים בין החוקים השונים. כך, הקורא יכול לעיין בנוסח החוק, ובלחיצת עכבר לעבור לחוקים המוזכרים בנוסח. אין בפרויקט הערות פרשניות, אבל פה ושם מתווספות הערות בדבר חקיקת משנה רלוונטית (למשל תקנות המתייחסות לסעיף מסוים), או לגבי תוקף ותחולה של סעיף זה או אחר.
כמובן, מובהר שאין לראות במידע המוצג בפרויקט ייעוץ משפטי, או קביעה לכאורית כי הנוסח המפורסם הוא הנוסח המלא, הנכון והמעודכן:
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך, היוועצו בעורך-דין.ומה הלאה?
[עריכה]הכנסת הקימה בשנת 2014 את מאגר החקיקה הלאומי שמיועד להציג לציבור מידע מעודכן על חוקי המדינה. המאגר כולל מידע על החוקים והמסמכים שנוצרו בהליך החקיקה, ומוצגים בו הקשרים שבין החוקים לחוקים מאוחרים שתיקנו אותם. אולם, מאגר החקיקה הלאומי לא מציג את נוסח החוק המשולב והמעודכן. על כן הוסכם לאחרונה על שיתוף פעולה ייחודי בין הפרויקטים, ומאז חודש יולי 2018 מאגר החקיקה הלאומי מפנה לנוסח חוק המלא והמעודכן שבספר החוקים הפתוח.
לספר החוקים הפתוח כמה יתרונות לעומת מאגרים מסחריים. ראשית, ככל שהזמן חולף כך החוקים עוברים הגהה חוזרת ע"י עורכים רבים. חוכמת ההמונים נרתמת לטובת ניפוי שגיאות והצגת נוסחים מדויקים על כמה שניתן של החוק. השוואה לנוסחים שבמאגרים מסחריים מגלה פה ושם שגיאות שאינן נמצאות בנוסח המשולב של ספר החוקים הפתוח. שוני נוסף הוא שהמאגרים המסחריים נבנו במחשבה על החוק המודפס, כלומר החוק כטקסט בספר. ספר החוקים הפתוח נבנה במחשבה על היפרטקסט, כלומר היכולת להוסיף לטקסט מימד של קישוריות ודינמיות. פלטפורמת מדיהויקי עוזרת לקשר בקלות בין החוקים השונים ובין הסעיפים השונים, כך שניתן לנווט בקלות בטקסט המשפטי. לבסוף, ספר החוקים הפתוח, כפרויקט פתוח, מאפשר לעשות כל שימוש בטקסט המוגש, ללא הגבלה על שימוש זה או אחר.
בשלב זה אנו עוסקים בהרחבת המאגר ובהוספת חוקים ותקנות באופן שוטף. מתנדבים מוסיפים למאגר תקנות והוראות חקיקה מסדר שלישי בהתאם לתחומי העניין.
ומה הלאה? בעתיד היותר רחוק אנו מתכננים להציג נוסחים היסטוריים של החוק. באופן זה הקורא יוכל לעיין בנוסח החוק כפי שהיה בתוקף במועד נתון.
לפרטים איך ניתן להשתלב בפרויקט, ראו כאן.