השגות הראב"ד על הרי"ף/ברכות/ב א

• ביאת אורו הוא וכו' - אמר אברהם: עוד גרסא זו צריכה תיקון, דהאי "ובא השמש - ביאת אורו" אמסקנא קאי, דמאי "וטהר" - טהר יומא, אבל "ובא השמש" ביאת שמשו מכל מקום:

• ויש מפרשים וכו' - אמר אברהם: על מה הם סומכים על הירושלמי להקל, כדי להיפטר בקריאת שמע קודם צאת הכוכבים? ולא אמרו בפירוש: "הקורא קודם לכן, לא יצא ידי חובתו"?! אבל על זה יכולים לסמוך, שמנהג היה להם שהיו קורים אותה בבית הכנסת קודם זמנה עם ברכותיה, בשביל עם שבשדות, שהיו באים לבתיהם לערב והם יעפים, וכדי שלא יאכלו קודם קריאת שמע ותפילה, ואולי מתוך עייפותם יישנו ויפסידו הקריאה והתפילה, התקינו שיהו קוראים ומתפללים, ולא יֵצאו ידי מלכות שמים ריקם. והכל בברכות, כדי שיסמכו גאולה לתפילה. מכל מקום, החכמים שבהם יוצאים ידי חובתן בברכות של קריאת שמע; אבל ידי קריאת שמע לא יצאו, וקורין אותה על מיטתם לצאת ידי חובתן. על דבר זה אנו סומכים בירושלמי:

• בתלמוד ירושלמי וכו' - אמר אברהם: כן כתב רבינו חננאל והרב רבינו יצחק בן גיאות, שהיו קורין אותה שלא בברכות כעין "אשרי", לא היה שמתפללין אותה בלא ברכות בסמיכות גאולה לתפילה. והירושלמי המבואר שכתב, לא ידע ולא הבין, והרי אני מפרש אותו בדף השני.