שקריה האחרונים, בקירוב, של הקרפדה

בביצה בין ראשן לצפרדע,
תמיד צצה לה הקרפדה.
ידידיי, מי כמונו יודע,
שייחודה נובע לה משקריה.
יום אחד היא יצאה מתוך חור אפל,
והכריזה שברחבי תבל
כל אחד נזקק לה
כי היא אחת ואין שניה לה,
ועל מה זאת, אם בכלל:
פתאום היא מומחית לענייני חלל!

אוי, קרפדה, מתי את כבר תפסיקי
להלעיט אותנו בשקרייך.
אנחנו יודעים מהו היגיון בריא,
השכלנו לגלות את מניעייך.
אוי, קרפדה, מתי כבר תביני:
איבדת את אמינותך,
אם זו הייתה קיימת כלל –
את לא מומחית לענייני חלל!

אני איני מומחית לענייני חלל, זה די נכון,
אך מוסיקה אני יודעת ומכירה בעליל,
תתפלאו, אבל, אני יודעת לנגן על חליל.

בבִיצה עוד צפרדע הטילה בֵיצה,

וגם הבֵיצה כבר השכילה להבין
שקרפדה היא יצור לא-אמין,
תחמן, קצת מסוכן,
שעלול ליצור רושם מבהיל –

כאילו היא יודעת לנגן בחליל.

אז יום אחד היא שבה מהאורכסטרה –
והחליטה שהיא קוסמת,
לאמור: "פְּרֶסְטוֹ!"

אוי, קרפדה, מתי כבר תפסיקי
להלעיט אותנו בשקרייך?
אנחנו יודעים מהו היגיון בריא,
השכלנו לגלות את מניעייך.
אפילו לשועל ולעורב כבר לא-נעים
שתפסת את מקומם בתעשיית השקרים.
הם איבדו את חוסר-אמינותם,
ולמרבה הפליאה –
בהשוואה אלייך, אומרים, יש לעורב מקורות לא-רעים,
ודי לרמיזה בחכימא.

אני איני מומחית לענייני קוסמות - נכון,
אבל בענייני הרפואה,
מוריי אמרו שאני פשוט גאונה.
ביכולתי להעלים כל מחלה ומום ופגם,
אני מסוגלת לרפא את כל העולם.

אוי, קרפדה, מתי כבר תפסיקי
להלעיט אותנו בשקרייך?
אם היית באמת רופאה היית כבר מרפאת לעצמך את המחלה
– ומה מחלתי, בחור צעיר? –
ששקרנית כמוך לא מוצאים בכל חור ודיר.

ואז הקרפדה הבינה שאין טעם לשקר עוד,
ולפתע התחילה לזמר חרישית:
"אז מה אתם רוצים ממני, אני כזאת קטנה,
אני רק פסיק.
הנה אני, וכבר אינני,
אז למה דווקא שאני אזייק?
גונב מגנב פטור, גונב מגנב פטור".