ברטנורא על התורה/בראשית/כח
ה
[עריכה]אם יעקב ועשו. צריך לישב מה בא ללמדנו. וי"ל דהזכיר זה לומר שלכך שלחה יעקב אצלו לפי שהיה קרוב לשניהם ובעבור זה יוכל לספר לו את כל דברי הריבות אשר בינו ובין עשו אחיו כי בין אנשים נכרים לא יהיה כבודו לספר להם דברי ריבותם. מהר"ר: אם יעקב ועשו הר"ר ליאון פי' שבא ללמדנו שהיה אחי רבקה דהות אם עשו הרשע כאשר היה הוא רשע וש"מ רוב בנים דומי' לאחי האם: חננתני עזרה שוכן שחק בסדר ואלה תולדות יצחק ושיחי לפניך צור ירצה ועזרני בחדושי סדר ויצא
י
[עריכה]ויצא יעקב על ידי שבשביל שראה וכו' פי' דקשה ליה לרש"י שכבר כתב למעלה וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם ולמה הוצרך לחזור ולכתוב כאן ויצא יעקב וכו' לכך אמ' שמפני ההפסקה שרעות בנות כנען חזר לענין ראשון. וקשה למה כפל רש"י את לשונו לכתוב על ידי שבשביל היה די לו באחד מהם י"ל דהכי קאמ' ע"י שראה שרעות בנות כנען והלך אל ישמעאל בשביל כך הפסיק העניין וכו' ואלו כתב בלשון זה ממש היה צריך לכתוב אחר כך בשביל כך הפסיק העניין וכו' וכדי שלא להאריך במלת כך קצר הלשון וכתב שתי המלות סמוכות זו לזו על ידי שבשביל. עוד יש ליישב דהכי קאמר על ידי שהזכיר הכתוב שבשביל שראה שרעות בנות כנען הלך אל ישמעאל וכו' קצר הלשון וסמך על המבין. ומהר"ר כתב מקשין העולם מה ר"ל ע"י שבשביל ותירץ מהר"ר פיצי"ן שהם ב' דברים ופי' ויצא יעקב על ידי ר"ל בסמוך כלומר תכף שברכו אביו יצא מבאר שבע ודורש דבר זה מכח הפרשה שהיא סתומה שאלולי כן הייתי אומ' ששהה י"ד שנה טרם צאתו כדי למצוא חשבון שלשנותיו איך היו ק"ל שנה בעמדו לפני פרעה ולא נצטרך לומר שנטמן בבית עבר י"ד שנה. ואח"כ אמ' שבשביל שרעות בנות כנען וכו' לישב מה טעם הפסיק בענינו של יעקב כיון שהיה סמוך: ויצא לא היה צריך לכתוב וכו' עד פנה זיוה פנה הדרה קשה מנא לו לדרוש כל הדברים הללו. י"ל מלשון יציאה כדכתיב ויצא מבת ציון כל הדרה ואעפ"י שנשאר בעיר יצחק זכותא דרבים עדיף: וילך חרנה יצא ללכת לחרן פירש כן משום דקשה לו כל העניין הכתוב אח"כ שהיה קודם לכתו לחרן. אמנם לפי הדרש שמביא אח"כ שהלך לחרן וחזר לבית אל אין צריך לפרש יצא ללכת לחרן. מהר"ר:
יא
[עריכה]ויפגע במקום לא הזכיר הכתוב באיזה מקום וכו'. קשה למה פירש במקום קודם שיפרש ויפגע הקודם לו בפסוק י"ל שלפי שבמקום ר"ל המקום הידוע והוא הר המוריה משום הכי יש לנו לפרש ויפגע לשון תפלה שראוי לומ' שיתפלל בבית המקדש לכך סירס המקרא: ויפגע לשון תפלה וכו' עד שקפצה לו הארץ וכו'. קשה מנא לו מפסוק זה שקפצה לו הארץ. י"ל דנפקא ליה מלשון ויפגע שאין לשון פגיעה נופל אלא כשהאחד בא לקראת חברו ופוגשין זה בזה לכך אמר שקפצה לו הדרך שבא הר המוריה לקראתו כדמפרש לקמן: מראשותיו עשאן כמין מרזב. דייק ליה מדלא קאמ' תחת ראשו מהר"ר:
יג
[עריכה]נצב עליו לשמרו דייק ליה מדלא קאמ' והנה ה' נראה אליו כאשר תמצא בשאר המראות ואמ' לשמרו כלומר עד שהמלאכים של חוצה לארץ עלו לרקיע וירדו מלאכי חוצה לארץ שבין כך ובין כך היה עומד בלא שמירה ה' נצב עליו לשמרו וכנוי עליו שב אל יעקב:
יז
[עריכה]כי אם בית אלהים אמר ר' אליעזר בשם ר' יוסי בן זמרא סולם הזה היה עומד בבאר שבע ושפועו מגיע כנגד בית המקדש וכו'. קשה מנא לו לומר כן. י"ל שהסולם היה בבאר שבע נפקא ליה מדכתיב מוצב ארצה שה"א בסוף תיבה במקום למ"ד בתחלתה והרי הוא כמו לארץ ופי' לארץ הידועה והיא באר שבע הנז' בראש הפרשה ויצא יעקב מבאר שבע. ושפועו מגיע כנגד בית המקדש יליף ליה מדכתי' אין זה כי אם בית אלהים דהיינו בית המקדש: מה נורא מה דחילו. נראה דבא לפרש דלא נימא דמה נורא קאי להקב"ה ויאמר ויירא ויאמר מה נורא הקב"ה דאל המקום לא שייך לומ' נורא כמו שאמ' רז"ל את מקדשי תיראו וכי מן המקדש היה ירא ולכך פי' מה דחילו דאי הוה קאי אדלעיל היה מתורגם דחילא כמו שמתורגם האל הגדול הגבור והנורא מהר"ר:
כ
[עריכה]אם יהיה אלהים עמדי אם ישמור לי הבטחות הללו וכו'. קשה וכי מתירא היה יעקב או מסופק שלא יקיים הקב"ה את דבריו. י"ל שהיה מפחד שמא יגרום החטא והכי איתא בגמ' בפ"ק דברכות: