בעל הטורים על התורה/דברים/כח
(א) שמוע תשמע. בגימ' לד"ת ולדברי חכמים:
(ז) ינוסו לפניך. וסמיך ליה יצו ה' אתך את הברכה באסמיך. שתמלא בתים מלאים כל טוב:
(ח) באסמיך. בגי' זהו סמוי. שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין:
(י) שם ה' נקרא. ר"ת שי"ן פי' של תפילין:
ויראו ממך. וסמיך ליה והותירך ה', לומר בזכות התפילין יותיר ימיך. דכתיב אדני עליהם יחיו:
(כב) יככה ה'. ד' פעמים כתיב בתוכחות יככה ה'. כנגד ד' גליות. ויש בזה הפסוק ז' ענינים בשחפת. ובקדחת. ובדלקת. ובחרחר. ובחרב. ובשדפון. ובירקון. כנגד ז' תועבות כלבו:
(כה) נגף. ג' במסורה. דין. ואידך אך נגוף נגף הוא לפנינו, וירא ארם כי נגף לפני ישראל. אם שמוע תשמעו ינוסו לפניך כדכתיב וירא ארם וגו'. ואם לא תשמעו יתנך ה' נגף:
(כח) בשגעון. ב'. יככה ה' בשגעון. והוא בשגעון ינהג. כלומר לא די שיככה, אלא שכל מנהגך יהיה בשגעון:
(לה) קדקדך יולך ה' אותך ואת מלכך. רמז לקדקד יהויקים שלא ניתן לקבורה:
(מ) זיתים יהיו לך בכל גבולך. זה הפסוק מתחיל ומסיים בזית, לומר שאין הזית מתקבל באילן אחר. וזהו בניך כשתילי זיתים שלא יתערבו באחרים. לכך סמך לו בנים ובנות תוליד:
(מב) יירש הצלצל. וסמיך ליה (מג) הגר אשר בקרבך. רמז לכי ימוך אחיך ונמכר לגר:
מטה מטה. בגימ' גיהנם:
(מט) ידאה הנשר. בגימ' עשרה. כדאיתא בסוכה דהיינו אלכסנדרוס ששיער לבא ביו"ד ימים ובא ביום א':
(סו) תלאים. ב' במס'. והיו חייך תלואים. ועמי תלואים למשובתי. והיינו דאמרינן בינונים תלוים ועומדין בין ר"ה ליוה"כ, זכו נכתבין לחיים לא זכו נכתבין למיתה. וזהו ועמי תלואים, שתלוים ועומדים עד שיעשו תשובה:
(סז) ובערב. ד' במס'. הוא. ואידך ובערב יהיה על המשכן. ובערב חתרתי לי בקיר. ומקטירים לה' עולות בבקר בבקר ובערב. חתרתי כשיצאו לגולה, ותאמר מי יתן בקר, שנאמר בו ומקטירים כו' בבקר ובערב, וכאותו שנאמר ובערב יהיה על המשכן, שהי' כבוד שכינה עמנו:
(סח) והשיבך ה'. בגימ' זה יהיה בימי ירמיה. כ"ו שמות בתוכחה, כנגד כ"ו שמות בתפלת י"ח חוץ מברכת המינים, להגן מכ"ו שמות שבתוכחה: