בעל הטורים על התורה/דברים/ב
(ג) רב לכם סב. תגין על הסמ"ך לפי שכיבד את אביו שהיה בן ס' בלדת אותו ולכך עתיד להחריב בהמ"ק שהוא ס' אמות:
(ד) וייראו מכם. בשני יודי"ן בשביל י' ברכות שנתברך יעקב:
(ה) עד. מדרך כף רגל. עד דרך כוכב מיעקב עד שיבא זמן שנאמר פורה דרכתי לבדי כף רגל לעת תמוט דגלם עד שיגיע תרמסנה רגל רגלי. עני וגו':
ירושה לעשו. בגימ' בשביל מצות כיבוד:
(כד) ראה נתתי בידך את סיחון. מלמד שהראהו שרו של סיחון בידו כפות:
החל. ד'. ב' הכא ואידך החל וכלה. וגלות החל הזה. החל רש החל וכלה שהיו משכעה עממין שנאמר בהם לא תחיה כל נשמה וגלות החל מלמד שרמז למשה הגלות א"נ כי היכי דכתיב הכא החל רש אף התם נמי כתיב ירשו את ערי הנגב. וכדאיתא בתנחומא כל הנסים שעשה הקב"ה במדבר עתידין להעשות לישראל בציון:
(כה) היום הזה. רמז שיעמיד לו השמש שהשמש נקרא יום. הזה אחל בגי' בחמה:
אחל. ג'. דין ואידך אחל גדלך ואידך ולא אחל את שם קדשי זהו שדרשו שעמדה חמה למשה כמו שעמדה ליהושע ומנא לן דאיירי בעמידת חמה דכתיב ואת שם קדשי אודיע וגו' ולא אחל את שם קדשי עוד ובעמידת החמה נודע שם קדשו בכל הארץ:
(לה) רק הבהמה. רק מיעוט הוא רק הכחושים אבל השמנים ראשית החרם הקרבנו לה':