ביאור:ויקרא ה יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




וקמץ הכהן ממנה[עריכה]

אדם שחטא בחטאים מסויימים, ואין לו כסף להקריב קרבן בהמה, צריך להביא קרבן מנחה מקמח:

(ויקרא ה יב): "והביאה אל הכהן, וקמץ הכהן ממנה מלוא קמצו את אזכרתה, והקטיר המזבחה על אשי ה', חטאת הוא"

הכהן צריך לקמוץ , כלומר לקחת באגרופו, חלק מהמנחה, ולהקריב אותה על המזבח.

רמז[עריכה]

ר' אלעזר הכהן מסוכצ'וב סידר קידושין לכהן אחד, ולאחר החופה בירכו: "וקמץ הכהן ממנה". תמה החתן מה ברכה היא זו. פירש לו חבירו: בפסוק שמתאר אישה רעה ("מוֹצֵא אני מר ממוות את האישה", קהלת ז כו) המילה "מוצא" מנוקדת בחולם ובצירה; ובפסוק שמתאר אישה טובה ("מָצָא אישה מצא טוב", משלי יח כב) המילה 'מצא' מנוקדת בקמץ. הרב בירכך שתזכה ל'מצא' בקמץ... (יהודה גרינשפן, "חיוכה של תורה") .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:וקמץ הכהן ממנה

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/wyqra/wy-05-12