ביאור:שמות יג יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





ופטר חמור תפדה בשה[עריכה]

(שמות יג יג): "וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה"

(שמות לד כ): "ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם"

א. למה דווקא חמור?[עריכה]

למה דווקא חמור, מכל החיות שאינן כשרות להקרבה, צריך לפדות?

נראה שהתשובה קשורה לתפקידו המיוחד של החמור בעולם המקרא; ראו החמור - ידידו הטוב ביותר של האדם .

ב. למה דווקא שה?[עריכה]

למה צריך לפדות את בכור החמור דווקא בשה?

כזכור, מצוות הבכורות נקבעה לזכר הצלת בכורי ישראל ממכת בכורות (גם בכורות הבהמות הוכו, כמו שכתוב בשמות יא ה, ולכן צריך לזכור גם את הצלת בכורות הבהמות של ישראל). לפי זה ייתכן שהשה נקבע לזכר השה שהקריבו בני ישראל באותו לילה (שמות יב)

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-06-15.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ופטר חמור תפדה בשה

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-13-13