ביאור:תהלים מ יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





השיגוני עוונותיי ולא יכולתי לראות[עריכה]

באחת התפילות בספר תהלים, מספר המשורר לה' על צרותיו:

(תהלים מ יג): "כי אפפו עלי רעות עד אין מספר, השיגוני עֲו‍ֹנֹתַי ולא יכלתי לראות, עצמו משערות ראשי ולבי עזבני"

על איזה צרות בדיוק הוא מתלונן?

1. צרות גשמיות כעונש על עוונות:

  • כי אפפו עליי - סבבו והקיפו אותי - רעות עד אין מספר - אירועים רעים וכואבים בלי סוף;
  • השיגוני עוונותיי - הגיעו לי העונשים על כל העוונות שעשיתי, " "המקטריגים הנעשים מעוונותי רדפו אחרי והשיגוני" " ( מצודות ) ;
  • ולא יכולתי לראות - העונשים כללו גם מחלות שפגעו בראיה שלי (דעת מקרא) ;   או: הצרות והדמעות טשטשו את ראייתי " "כי כהו עיני מהצרות" " (מצודות) ;   או: מרוב טפשותי, לא ראיתי ולא הכרתי בכך שהצרות באו כעונש על עוונותיי (מלבי"ם) .
  • עצמו משערות ראשי - כל כך הרבה צרות באו עליי, יותר מהשערות שבראשי;
  • ולבי עזבני - הצרות גרמו לי למחלות לב (דעת מקרא) , ופגעו בנפשי - " "הלך ממני אומץ הלב" " (מצודות) , כבר לא יכולתי לחשוב בהגיון מרוב צער ומצוקה.

2. התמכרות לעוונות (אראל) :

  • כי אפפו עליי - סבבו והקיפו אותי - רעות עד אין מספר - מחשבות רעות בלי סוף; לא יכולתי לחדול מהרהורי עבירה.
  • השיגוני עוונותיי - העוונות שעשיתי תפשו אותי, גרמו לי להתמכרות, עד ש-
  • ולא יכלתי לראות מה נכון לעשות.
  • עצמו משערות ראשי - העוונות היו רבים מהשערות שבראשי, כלומר הן כיסו את כל ראשי, עד ש-
  • ולבי עזבני - לא יכולתי לחשוב בהגיון, הייתי כלוא בתוך ההתמכרות ( לב = מקום המחשבות ).

3. צרות רוחניות כעונש על עוונות - שלילת הבחירה החופשית (ע"פ דוד אקסלרוד) :

  • השגוני עונתי ו (וכתוצאה מכך, כעונש על כך) לא יכלתי לראות (כלומר ה' שלל ממני את הבחירה החופשית)
  • עצמו משערות ראשי (כמות העוונות גדולה יותר ממספר השערות - ביטוי ציורי להדגשה של מעשה שיטתי) ,  ו (שוב, וכתוצאה מכך, כעונש על כך) לבי עזבני (הלב, כמשכן המצפון והרגישות למעשים,  הפסיק לפועל, כלומר, שוב, העדר בחירה).

אם לבו הוכבד מלכאותית, איך נשא באחריות על מעשיו? התשובה - הוא עשה מעשים שבגינם הוכבד ליבו, והעונש הוא על המעשים הראשונים. פסוק זה מאשר את השיטה, מה גם שנאמר על ידי דוד, כלומר, ייתכן שגם הוא הבין כך בדיעבד את עניין בת שבע. ראו רעיון דומה במאמר:

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל[עריכה]


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-09-15.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:השיגוני עוונותיי ולא יכולתי לראות

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-40-13