ביאור:תושב"ע והתלמוד
(הופנה מהדף ביאור:ההבדל בין התורה שבעל-פה לבין התלמוד)
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
אחת הטענות נגד רעיונות חדשים לגבי פירושים חדשים לתורה היא, שהפירושים החדשים מנוגדים לתורה שבעל-פה. כדי לבחון טענות מסוג זה, יש להבין מהי התורה שבעל-פה?
שתי תורות ניתנו למשה מפי ה' בסיני - תורה שבכתב, ופירושה שהוא התורה שבעל-פה. התורה השניה לא נכתבה אף-פעם בצורה מסודרת, אלא הועברה מרב לתלמידיו בחלקים קטנים שנקראו "משניות". לאחר כמה אלפי שנים כתב ר' יהודה הנשיא חלק מהמשניות, בחיבורו הגדול שנקרא "משנה"; משניות אחרות, או גרסאות אחרות של אותן משניות, נכתבו לאחר מכן בחיבור אחר שנקרא "תוספתא" (משניות אלו נקראות "ברייתות"). המשניות נתפרשו לאחר מכן ב"גמרא". כל החיבורים האלה יחד (המשניות, הברייתות, והגמרא שמפרשת אותן) נקראים "תלמוד".
מכאן ניתן להבין, שהמושג "תלמוד" אינו זהה למושג "תורה שבעל-פה":
- לא כל התורה שבעל-פה נכתבה בתלמוד (ראו האם הכל כתוב בתלמוד? )
- במשניות שנכתבו בתלמוד יש לפעמים גרסאות שונות ודעות שונות וסותרות, לא ייתכן שכולן נכונות, וכמובן לא כולן "תורה שבעל-פה";
- בתלמוד יש הרבה תוספות, מעבר לתורה שבעל-פה שניתנה בסיני: פירושים שחכמי הגמרא פירשו מדעתם, תקנות שתיקנו החכמים בנושאים שונים שקשורים לתורה ושלא קשורים לתורה, סיפורי-מעשיות על חכמי התלמוד, ועוד.
- חכמי התלמוד עצמם משתמשים רק לעיתים רחוקות בנימוקים שמסתמכים על "הלכה למשה מסיני" או על "תורה שבעל-פה". בדרך כלל, חכמי התלמוד עצמם אומרים שהדברים שלהם נובעים מתקנות או גזירות, או מפירושים שפירשו בעצמם.
לכן, כשבאים להסיק מסקנות מתוך התלמוד, צריך לבדוק היטב, מה באמת התורה שבעל-פה שניתנה מפי ה', ומה התוספות האנושיות.
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-03.
תגובות
[עריכה]
מאת:
מאת: davidpot
האמת שכל הדעות בתלמוד נכונות וכל המחלוקות בתלמוד נכונות, וכולן דברי אלוקים חיים, וכולן נאמרו למשה מסיני!
קישור מדעי מעניין ביותר(!):
http://www.hidabroot.org/Site/ARbookDetile.asp?id=7206&Catogory=18&SubID=7430
חשוב!:
וראה עוד נושאים מדעיים מעניינים ביותר, למטה יותר, מצד ימין: "מאמרים נוספים"...
- מאת: רן; אראל
- רן: אני מבין שאתה חושב שנאמרו למשה משניות מחייבות לעם, שהוא לא כתב בספר. מדוע לא כתבן לדעתך?
- אראל: דברים שנכתבים, נשארים תמיד באותה שפה, וכשהשפה המדוברת משתנה - הם נעשים בלתי-מובנים.
- לעומת זאת, דברים שנאמרים בעל-פה, מתורגמים באופן טבעי בכל דור לשפה של אותו הדור, וכך הם נשארים תמיד מובנים.
- אם כך, אפשר לשאול מדוע בכלל נכתבה התורה שבכתב; לדעתי יש לכך שתי סיבות:
- 1. לאפשר לנו להבחין בין התורה המקורית לבין תוספות שהוסיפו מאוחר יותר ("לא תוסיף")
- 2. למנוע שכחה ("לא תגרע") - כמו הערות שכותבים מרצים כדי לזכור את ההרצאה שהם מעבירים בעל-פה.
- לכן, עיקרי הדברים נכתבו, אך הפירוש שלהם נאמר בעל-פה. זו ההשערה שלי.
-
- בוניקו: אע"פ שדבריך נאמרים בכזו רצינות יש מקום לחשוב שלא!
- ואפרט:
- שינוי שפה - זכור שכבר הועברו גם תירגומים כמו יונתן ותרגום אונקלוס וכולי.. והם נתגלו ברוח הקודש, אז אם יש שינוי שפה אז זה לא נכון מהסיבה הזו שהזכרת בכל אופן אלא אם תודה שהאחרות הן בולשיט!
- העברה בע"פ - זה לא טוב, בגלל שמדובר בהסכמים רבים, וכדי לעמוד על נכונותם צריך ממש לראות בעיניים. שנאמר: "כתבתי לך שלישים".
- לגבי 2 סיבותיך:
- 1. מאחר והכל תורה ואי אפשר תורה שבע"פ ללא תושב"כ, מה זה משנה מה הוא מי?!
- 2. מה תגיד על דיני מצוות שפורטו אחד לאחד בתורה שבכתב?! או לחלופין, מדוע יש מצוות שקבלו הסבר מפורש בתורה הכתובה?!
- זו ההשערה שלי שמבטלת את שלך, בנתיים!
- חג שמח! לידיעתך בלבד: מדוע תחשוב שהתורה נתנה ונכתבה באותה תקופה (כולל התנ"ך) רס בין ענק תודה שאפילו דברי הנביאים נכתבו, וגם בדבריהם יש הסברים והארות למצוות, אז אם כבר יש את התושב"ע שנתנה בסיני יחד עם התושב"כ אז למה לי את דברי הנביאים כיום! חכמים לא זקוקים להם, כי אם עקרי המצוות כתובים בתורה כחוק וכדין, מה לי ולדברי הנביאים שייכתבו! מדוע לא נטען כלפם שיאמרו בע"פ ולבל ייכתבו שהרי השפה משתנה וכולי..
- רן: אם התורה שבכתב היא רק סיכומים והתושב"ע הפרוש הנרחב, הרי היא כוללת יותר כמות.
- למה משה הסתיר את עובדת העברת החומר בע"פ ולא כתבה בתורה שבכתב?
- למה אין בכל המקרא אזכורים לתושב"ע שכזו? או שיש לדעתך? איפה?
- מי שמר על התושב"ע בתקופות של עבודת אלילים? אם היו אנשים נאמנים כאלה - איפה הם מוזכרים?
- אראל: "תורה שבעל-פה" זה לא רק אוסף קבוע של משניות, שנאמרו בנוסח קבוע והועברו כמו שהן מדור לדור.
- כל ההסברים שנאמרו בעל-פה הם ה"תורה שבעל-פה".
- ברור שה' לא רק "זרק" למשה משמיים את התורה הכתובה ונתן לו להבין אותה לבד, אלא גם לימד אותו את המשמעות שלה, ומשה לימד את בני-ישראל (ע' דברים ה - "אשר תלמדם ועשו", ועוד הרבה). כל הדברים שנאמרים בזמן הלימוד הם ה"תורה שבעל-פה".
- בכל התקופות היו אנשים נאמנים - נביאים ובני-נביאים - שלמדו ולימדו את תורת ה', ותוך כדי הלימוד העבירו את ה"תורה שבעל-פה" (שהיא - ההסברים שנאמרים תוך כדי הלימוד, כנ"ל).
- רן: אמרת:
- "ברור שה' לא רק "זרק" למשה משמיים את התורה הכתובה ונתן לו להבין אותה לבד, אלא גם לימד אותו את המשמעות שלה"
- אתה חושב שהתורה שבכתב הועברה מה' אל משה בכתב? לפי מה?
- דומני לפי החומש שאלוהים לא העביר שום דבר כתוב חוץ מ"עשרת הדברים". כל השאר הוא אמר בע"פ במילא.
- אז לפי הבנתי, משה ישב ועשה את מיטבו לכתוב את הדברים החשובים שאמר ה' בע"פ, והתוצאה נשתמרה בחומש שבידינו.
- האם היו דברים חשובים ועקרוניים ומחייבים, שלא כתב בכוונה, כפי שאמרת קודם?
- האם הם כללו בכלל איזשהו "אוסף קבוע של משניות"?
- אם יש פרושים מסוימים לתורה שבכתב, שלא נכתבו, שהם קריטיים – איך משה יכול שלא לתעד לפחות את העובדה הזו?
- אתה חושב שהשתמרו שו"תים מהשיחות עם משה?
- שו"תים עם נביאים?
- למה השו"תים לא כתובים בשום מקום בתנ"ך?
- למה תופעת השתמרות השו"תים בע"פ לא מוזכרת בשום מקום במקרא? למה נביאי הכתב לא עוסקים בפרוש החומש בשום מקום?
- למה לא מתואר בשום מקום בתנ"ך איך נביא או בן נביא מעביר פרוש של התורה שבכתב לנביא אחר?
- כמיטב זכרוני הנביאים נבחרים ע"י ה' בהיותם אנשים פשוטים, רועים, ולא מוזכר שהם בעלי מסורת מיוחדת.
- אם היתה תופעת השתמרות מסודרת של פרוש לתורה שבכתב, אז היא מדהימה וחשובה לעם ישראל – איך זה שאין לה אזכור בתנ"ך? שאף נביא לא טורח לציין את חשיבותה?
- אראל: זה לא כל כך יוצא דופן. יש הרבה מרצים, שמחלקים לשומעיהם תקציר של ההרצאה. בתקציר לא כתוב ש"יש עוד דברים שנאמרו בכתב", כי זה מובן מאליו.
- השומעים מסכמים את ההרצאה, בדרך-כלל הסיכום מורחב יותר מהתקציר של המרצה, אבל עדיין לא מלא, וגם הם לא טורחים לכתוב שיש עוד, כי זה מובן מאליו.
- ככל שמתרחקים מהמקור, זוכרים פחות ולכן צריך לכתוב יותר, אבל תמיד יש דברים שמועברים בעל-פה.
- נראה לי שכך היה גם עם התורה. והדוגמה הטובה ביותר לכך היא ספר דברים: ע"פ פרק ה, פרקים ו-כו (לפחות) נאמרו למשה בהר-סיני, אולם הוא כתב אותם רק 40 שנה מאוחר יותר, ומכאן שבמשך 40 שנה הם היו "תורה שבעל-פה". גם בספר דברים יש רמזים לדינים שאינם כתובים, כמו דיני שחיטה ("וזבחת... כאשר ציוויתיך").
- ההגדרה של "דברים חשובים ועקרוניים ומחייבים" תלויה בזמן: ייתכן שבזמן התורה כולם הבינו מה זה "טוטפות" ומה זה "לנקום", ואז זה לא היה עקרוני לכתוב את ההגדרה. אולם בתקופות מאוחרות יותר השפה השתנתה, ואז היה צריך לכתוב ולפרט למה בדיוק הכוונה. בדברי הנביאים אין "פירושים" בצורה המוכרת לנו של פסוק ולידו פירוש, אבל יש נבואות שמפרשות דינים מהתורה, למשל דבריהם של ישעיהו וירמיהו על השבת. ובכלל, כאשר הנביאים מוכיחים אנשים מסויימים על כך שהם עוברים על התורה, גם זה מעין פירוש על התורה.
- רן: ומה שיטת השמירה על התושב"ע? ולמה לא להניח שכל מה ששרד מן התושב"ע של משה הגיע לחומש?
- ומה שלא הגיע - אבד? למה להניח שהשתמרו הוראות חשובות ומחייבות במשך מאות של שנים ללא שיטה מסודרת?
- אראל: נבדוק כל מקרה לגופו: לפי דעתי יש להבחין בין הגדרות של מושגים, לבין הלכות פורחות באויר. הגדרות של מושגים היו חייבות להימסר בעל-פה (כמו שבכל שפה המושגים נמסרו בעל-פה), ולכן הגיוני לקבל את ההגדרות המקובלות בעם-ישראל; אך הלכות אחרות היו יכולות גם להימסר בכתב, ולכן צריך לבדוק אותן בצורה ביקורתית יותר. לדוגמה:
- איסור אכילת חמץ בפסח: האיסור עצמו ברור ומפורש בתורה, אך המילה "חמץ" בתורה לא מוגדרת עד הסוף. ברור שיש לה משמעות מוגדרת כלשהי ושאבותינו הבינו אותה. לכן, הגיוני להניח שהמשמעות עברה בעל-פה. כעת, אנחנו רואים שבמשך אלפי שנים אבותינו נזהרו מאכילת מאכלים מסויימים בפסח, ולכן סביר מאד להניח שאותם מאכלים הם "חמץ", והמידע על כך עבר בעל-פה. גם אם זה לא וודאי, אין לנו שום הגדרה טובה יותר למושג זה.
- לעומת זאת, ה"מצוה" למכור לגוי את כל כלי החמץ לפני פסח לא נזכרה בכלל בתורה. אין שום סיבה להניח שהיתה "מצוה" כזאת שעברה בעל-פה; זוהי "מצוה" פורחת באויר. ולכן, הגיוני להניח שה"מצוה" הומצאה בדורות האחרונים.
- באותו אופן יש לבחון כל מצווה ומצווה, כל מקרה לגופו.
- רן: יפה, ניסוח זה מתקרב יותר אל השקפתי.
- אבל מה אתה מתכוון "הגדרות של מושגים" נמסרות בע"פ?
- לאור ההמשך, אתה מתכוון שהמובן של המושג השתמר באופן לא מכוון. לא היה בעל תפקיד של "מוסר ההגדרות" בכל דור ודור. אלא פשוט השפה והנוהג שמרו על המובן של המושג.
- נכון?
- אראל: אני לא יודע מה לא היה, אבל בקשר למה שהיה, הבנת אותי נכון. ייתכן שהיה "בעל תפקיד", אך כדי להעביר הגדרות אין צורך בכך.
- בוניקו (2006-04-17): נניח שדבריך נכונים,
- מי קבע מה לרשום בתורת משה ומה לא לרשום בתורת משה, אני כבר אומר לך, ולא מחדש לך, שיש דברים שנכפלו ונשלשו ונרבעו ונכתבו אפילו 11 פעמים...
- האם לזה תקרא "עיקרי דברים"?! זה לשיטתך היה צריך להיכתב רק בתושב"ע המאוחרת...
- ואיך תסביר את העובדה (שאם ה' סמך על השיטה שלך) למה עדיין ישנם דברים שכתוב עליהם תשב"י יתרץ!? הרי הקב"ה נתן למשה ללמד את בנ"י ואיך יתכן שכולם שכחו את הדברים הללו! מי לדעתך אילץ שיכתבו מה זה טטפות, זה דבר ידוע מאוד! מי חלק עליהם כדי שירגישו צורך לכתוב זאת?!
- אנא בשביל הסדר הטוב ענה אחת אחת ולפי הסדר!
- תודה
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tryg/mqor/tlmud