ביאור:ושננתם ביצה א משנה ו

משנה ו'

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מוֹלִיכִין חַלָּה וּמַתָּנוֹת לַכֹּהֵן בְּיוֹם טוֹב, בֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵאֶמֶשׁ, בֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵהַיּוֹם. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי, גְּזֵרָה שָׁוָה, חַלָּה וּמַתָּנוֹת מַתָּנָה לַכֹּהֵן, וּתְרוּמָה מַתָּנָה לַכֹּהֵן, כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹלִיכִין אֶת הַתְּרוּמָה, כָּךְ אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַמַּתָּנוֹת. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל, לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בַּתְּרוּמָה שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי בַּהֲרָמָתָהּ, תֹּאמְרוּ בַּמַּתָּנוֹת שֶׁזַּכַּאי בַּהֲרָמָתָן:

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מוֹלִיכִין חַלָּה וּמַתָּנוֹת לַכֹּהֵן בְּיוֹם טוֹב, בֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵאֶמֶשׁ, בֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵהַיּוֹם. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין נחלקו בית שמאי ובית הלל בדין נתינת חלק ממתנות כהונה לכהן ביום טוב. מתנות הכהונה שבהן נחלקו בית שמאי ובית הלל הן: חלה שהפרישו מעיסה, וכן חלקי הבהמה הניתנים לכהן" הזרוע הלחיים והקיבה. בית שמאי אוסרים בכל מקרה לתת את ארבעת המתנות האלה לכהן ביום טוב (כפי שנראה בעז"ה את טעמם מיד), גם אם מתנות אלה הורמו בערב יום טוב, ובית הלל מתירים להביא מתנות כהונה אלה לכהן ביום טוב, הואיל והן צורך הכהן, וכשם שמותר לשחוט בהמה על מנת לאוכלה, כך מותר להביא לכהן מתנות כהונה שניתנים לאכילה. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי, גְּזֵרָה שָׁוָה, חַלָּה וּמַתָּנוֹת מַתָּנָה לַכֹּהֵן, וּתְרוּמָה מַתָּנָה לַכֹּהֵן, כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹלִיכִין אֶת הַתְּרוּמָה, כָּךְ אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַמַּתָּנוֹת אמרו בית שמאי לבית הלל: לכל מתנות כהונה יש דין שווה, וכשם שאסור להפריש תרומות ומעשרות ביום טוב (אסור להפריש ביום טוב תרומות ומעשרות), כך אסור לתת לכהן את שאר מתנות הכהונה. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל, לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בַּתְּרוּמָה שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי בַּהֲרָמָתָהּ, תֹּאמְרוּ בַּמַּתָּנוֹת שֶׁזַּכַּאי בַּהֲרָמָתָן ענו בית הלל לבית שמאי שלא ניתן להשוות בין תרומות ומעשרות לשאר מתנות כהונה. אין מוליכין תרומה לכהן ביום טוב, משום שאין מציאות שבה אדם יתחייב בתרומות ומעשרות ביום טוב עצמו, שהרי חיוב תרומות ומעשרות חל רק לאחר מירוח הכרי, דבר שאסור לעשות אותו ביום טוב. הלכך, אסור להפריש תרומות ומעשרות ביום טוב, שהרי אין שום מציאות שחיובן יחול ביום טוב עצמו. לעומת זאת, חלה וחלקי הבהמה שניתנים לכהן, מותרים בנתינה לכהן, שהרי האדם עשוי להתחייב בנתינתם לכהן ביום טוב, שהרי מותר לאדם ללוש עיסה ביום טוב ולהקריב קרבן ביום טוב: