בבית החולים (רחל)

בבית החולים\רחל בלובשטיין

הַשְּׁבִילִים הַצְּחֹרִים נֶחְפָּזִים, רָצִים לְהָתָם,
מַה לָּהֶם וְלִי, הַשְּׁבוּיָה הָכָא?
אֲנִי מַבִּיטָה בַּחַלּוֹן, מַבִּיטָה וּבוֹכָה
כָּךְ-סְתָם.

הָרוֹפֵא מִתְבּוֹנֵן וּמֵעִיר: עֵינֶיהָ הַיּוֹם אֲדֻמּוֹת,
הַאִם הִתְאַמְּצָה לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לָהָר?
אֲחַיֵּךְ וְאַרְכִּין בְּרֹאשִׁי לְאוֹת
כִּי אֱמֶת. נָכוֹן הַדָּבָר.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).