אם צו הגורל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אִם צַו הַגּוֹרָל
לִחְיוֹת רְחוֹקָה מִגְּבוּלַיִךְ –
תִּתְּנִינִי, כִּנֶּרֶת,
לָנוּחַ בְּבֵית-קִבְרוֹתַיִךְ.
 
אֵין דְּמִי-חִדָּלוֹן
בָּעֶצֶב שֶׁלּוֹ הָרוֹגֵעַ,
וְשִׁיר-עֲבוֹדָה
מֵעֵבֶר לַדֶּרֶךְ בּוֹקֵעַ.
 
וְזֵכֶר שׁוֹכְנָיו
עוֹדֶנּוּ אָרוּג בַּמַּסֶּכֶת,
וְעֵץ מַצֵּבָה
מִמַּעַל כְּיָד מְבָרֶכֶת.
 
אִם צַו הַגּוֹרָל
לִחְיוֹת רְחוֹקָה מִגְּבוּלַיִךְ –
אָבוֹאָה, כִּנֶּרֶת,
לָנוּחַ בְּבֵית-קִבְרוֹתַיִךְ!

מאת רחל המשוררת

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).