אוצר ישראל/א/אטלאנטא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



אַטְלַאנְטַא: עיר הבירה בפלךְ דזשארדזשי בארצות הברית, בשנת 1864 נשרפה העיר ע״י חיל הממשלה במלחמת האזרחים ונאבדו כל זכרונות וספרי פקודות העיר ובתוכם גם פנקסי קהלת ישראל. היהודי הראשון שהתישב שם היה יעקב האאס עם משפחתו בשנת 1846. ואחריו בא ישראל שמערגבערג ומשפחתו. הקהלה עושי חסד (Hebrew Benevolent Congregation) נוסדה בזמן המלחמה ואחריו נוסדו הקהלות אהבת אחים וגמילות חסדים; בשנת 1867 חברת חברים בשם „קונקורדיא”. החברה בני ברית יסדה שם בשנת 1889 בית יתומים אשר עלה מספרם 68. יתומים בשנת 1900. שני יהודים שר הצבא שמואל ווייל ואדאלף בראנדט נבחרו בין מחוקקי הפלך. דוד מאיר אחד מהתושבים הראשונים עזר הרבה ליסוד החנוך והקמת בתי ספר הכללים באטלאנטא, ונקרא שמו „אבי בתי הספר אשר לעם”.

מספר כל תושבי אטלאנטא הוא יותר ממאת אלף נפש וביניהם כאלפים יהודים. מסחר היהודים בכל ענפי המשא ומתן ואומנות ובפרט בעשיית תיבות של נייר ומטוה צמר גפן (cotton).

(ה.ב.)