אוויר פסגות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הַפַּחַד הַמַּדְאִיב – פֶּן נַעֲכֹר
זִכְרוֹ שֶׁל רֶגֶשׁ מֵת,
אִם בְּמַגָּע לֹא-רֹךְ אוֹ בְּמַבָּט לֹא-אוֹר,
בְּאֹמֶר לֹא אֱמֶת.
 
נָסֹךְ עַל הֶעָבָר! אֵלָיו מֻצְמָד
הֹוֶה, וְאִם נִכְשָׁל –
כְּתַיָּרֵי הָרִים בַּחֶבֶל הָאֶחָד:
הַתְּהוֹמָה אוֹ אֶל עָל.
 
בִּבְרִית הַעְפָּלָה – חַיֵּי אֱנוֹשׁ –
קֻדַּשְׁנוּ – אָח, אָחוֹת.
נֵדַע-נָא עַלִּיזִים וּזְקוּפֵי רֹאשׁ
לִנְשֹׁם אֲוִיר פְּסָגוֹת.

מאת רחל המשוררת

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).