אוהב ישראל/ליקוטי תולדות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ותאמר א"כ למה זה אנכי. ע"ד מה שמבואר לעיל במקומו דהיינו שהיא סברה שהיא מעוברת מאחד והנה כשעברה ע"פ ע"ז עשו מפרכס לצאת וכשהיתה עוברת ע"פ בהמ"ד יעקב מפרכס לצאת. ולכן היה קשה לה היכן הוא הבחירה מהעיבור זה שהקב"ה נתן הבחירה ביד האדם לבחור בטוב או ברע איזה שירצה ובהעיבור הזה אין בו שום בחירה כי הוא רוצה בשתיהן כנ"ל וזהו פי' הפ' למה זה אנכי היינו היכן היא הבחירה מזה המכונה בשם אנכי ור"ל שאדם אומר על עצמו אנכי והיינו שאעשה כרצוני מצד הבחירה ואבחור בא' מהדרכים ועיבור זה אין לו בחי' זאת והוא בוחר בשתיהן ולעומת זה השיבו לה שם ועבר שני גוים בבטנך אחד בוחר בטוב וא' ברע. ושני לאומים וגו' יתבאר ע"פ שאחז"ל ע"פ לפתח חטאת רובץ היינו שהיצה"ר בא לאדם משעת לידה וזהו ממעיך יפרדו היינו אחר ההולדה אז תבוא היצה"ר להם ואז יהיה הא' רשע גמור והשני יהיה צדיק גמור ויפרידו זה מזה כי עד עתה הם מתדבקים והבן:

ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך וגו'. דהנה כתיב ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו כי יש עולמות עליונים שאין בהם שום דין וקישוי כלל ולא שום תערובות רע וממילא אין שם שום בושה כי הבושה היא מבחי' הרע ולכך אדה"ר קודם שחטא לא היה לו שום בוש' כי לא היה בו שום רע עדיין ולכך ולא יתבוששו אבל אחר החטא אז וידעו כי עירומים הם וזה ויהי כי ארכו לו שם הימים דהיינו שבא לאריכות ימים והענין הוא שנעשה מרכבה לעולם ארוך והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו דהיינו שבא להורות שלא היה בבחי' בושה כי לא היה בו רע כמו שהיה אדה"ר קודם החטא כנ"ל והבן: