נשיאות ר אלעזר בן עזריה בלוד
קפד
הנה תחת זה נמצא בסוף הימים ההם כבר קיבוץ גדול של זקנים וגם כן
במספר ומנין ״שנים ושלשים זקנים".
ובא לפנינו בתוספתא סוף מקואות:
"פרה ששתתה מי חטאת ושחטה בתוך מעת לעת זה הי׳ מעשה והי׳ ר׳ יוסי הגלילי מטהר ור׳ עקיבא מטמא סייע ר׳ טרפון את ר׳ יוסי הגלילי סייע ר׳ שמעון בן ננס את ר׳ עקיבא וכו׳ ונמנו שנים ושלשים זקנים בלוד וטהרוהו".
וכבר באו והגיהו בספרי חוקת ל״ג ״וכבר הלכה זו נשאלה לפני שלשים ושמנה זקנים בכרם ביבנה וטהרו את בשרה וכו׳".
ואין זה כי אם הגהה בטעות מפני שראו כאן קיבוץ גדול מזקני הדור, ולא ידעו כזאת בעת ההיא של ר׳ טרפון כי אם ביבנה.
אכל כבר נתבאר לנו שכן הדבר אשר בימים ההם הי׳ מושבם הראשי בלוד.
ובתוספתא שם אחר זה גם נשנו שם הדברים וגם כן מפורש על לוד:
״ולא הי׳ מציל לאיל מידו אלו שנים ושלשים זקנים שנמנו בלוד וטהרוהו״.
ודבר שאין צריך לאמר הוא שאלו הי׳ כתוב "יבנה" הידועה לכל למושב החכמים לא הי׳ אדם מגיה ״לוד״.
אבל כן העיקר וכל זה הי׳ בלוד ובספרי הוגה בטעות כמבואר.
ויגיד עליו רעו דברי התוספתא אהלות פרק ד׳ ובגמ׳ נזיר ד׳ נ"ב והובא גם בירושלמי ברכות פרק א' סוף הלכה א׳:
״מעשה שהביאו קופה מלאה עצמות מכפר טבי (אצל לוד) והניחוה באויר הכנסת בלוד(נז) ונכנס תודרוס הרופא ונכנסו כל הרופאים עמו אמר תודווס הרופא אין כאן שדרה ממת אחד ולא גולגולת ממת אחד אמרו הואיל ויש כאן מטהרים ויש כאן מטמאים נעמוד למנין התחילו מר׳ עקיבא (המטמא) וטיהר אמרו הואיל והיית מטמא וטיהרת טהור".
וממקום הזה נראה גם דבר חדש מאד בנוגע למעשי הימים ההם.
כי הנה דבריהם לר׳ עקיבא ״הואיל והיית מטמא וטהרת טהור" היינו מה שהי׳ מטמא זה מלפנים זמן רב קודם זה עד שבימי היותם בלוד כבר הי׳ זה קבע במשנה על ידי תנא המתיבתא ביבנה בשעתה.
ועל כן אף שחזר בו לאחר זמן בהיותם בלוד נשארו הדברים כן במשנה כמו שהיו.
והדברים נשארו כן במשנה גם לפנינו במשנה אהלות פרק ב׳ משנה ו׳.
ועל יסוד המשנה שם בריש הפרק ״אלו מטמאין באהל המת וכזית מן
המת וכו׳ השדרה והגולגולת״ בא שם במשנה ו׳:
״השדרה והגולגולת משני מתים ורביעית דם משני מתים ורובע עצמות משני מתים ואבר מן המת משני מתים ואבר מן החי משני אנשים ר' עקיבא מטמא וחכמים מטהרים״.
הערה (נז): הניחו זה באויר הכנסת למען לא יטמא באהל, ומתחלה נעשה שם ״אויר הכנסת" לדברים כאלה.
