364
נשיאות ר אלעזר בן עזריה בלוד
ועי׳ לדוגמא בתוספתא הלה פרק א׳ הלכה ד':
״אמר ר׳ אילעאי שאלתי את ר׳ יהושע חלות תודה ורקיקי נזיר מה הן בחלה אמר לי פטורות וכשבאתי ושאלתי את ר׳ אליעזר(נד) אמר לי עשאן לעצמו פטור למכור בשוק חייב וכשבאתי והרציתי הדברים לפני ר׳ אלעזר בן עזריה אמר לי הברית אלו דברים שנאמרו בהר חורב".
והדברים מוכיחין על עצמן כי הי׳ הדבר בשעה שכבר הי׳ ר׳ אלעזר בן עזריה במבחר שנותיו, ועל כן גם אחרי אשר שאל לר' יהושע ולר׳ אליעזר בא והרצה הדברים לפני ר׳ אלעזר בן עזריה, בהיות הוא אז אחרי מות רבן גמליאל רישא בי רבנן.
ואחרי אשר בימי היות ר׳ אלעזר בן עזריה במבחר שנותיו לא הי' ר׳ אליעזר ביבנה כי אם בלוד, הדבר מבואר שהי׳ כל זה בלוד, כמו שכבר נתבאר שהיו אז כולם בלוד.
כי אלו היו כולם במקומות שונים ר' אליעזר בלוד ור׳ אלעזר בן עזריה ביבנה ור׳ יהושע בפקיעין או גם כן ביבנה, הנה לבד ממה שהי׳ מזכיר אצל כל אחד מקומו כמו שהוא כן בכל מקום שהמקומות שונים,
הנה גם לבד זה רחוק הדבר כי שאל לר׳ יהושע בפקיעין או ביבנה והלך ללוד ושאל את ר׳ אליעזר ושב ליבנה והרצה הדברים לפני ר׳ אלעזר בן עזריה. וכי גם סיבוב על הערים כזאת הוא דבר שאי אפשר שלא יזכר כלל בהברייתא.
אבל כן הדבר כמו שכבר נתבאר שישבו אז כולם בלוד ור׳ אלעזר בן עזריה הי׳ אז הנשיא תחת רבן גמליאל שכבר נפטר.
ועי׳ כן גם בתוספתא פאה פרק ג׳ הלכה ו׳:
״אמר ר׳ אילעאי שאלתי את ר' יהושע על אלו עומרים נחלקו בית שמאי ובית הלל אמר לי התורה הזאת על אלו העומר הסמוך לגפה ולגדיש לבקר ולכלים ושכחו וכשבאתי ושאלתי את ר׳ אליעזר אמר לי מודים באלו שאין שכחה ועל מה נחלקו על העומר שהחזיקו בו להוליכו לעיר וכו׳ וכשבאתי והרציתי הדברים לפני ר׳ אלעזר בן עזריה אמר לי אלו הדברים שנאמרו למשה מסיני״.
ועל פי הדברים האלה נעמוד גם על ט"ס בגמ׳ כי מפני שלא עמדו על זה שיבשו הדברים, כי במשנה במס׳ עירובין ד׳ כ״ג נאמר:
״אמר ר׳ אילעאי שמעתי מר׳ אליעזר ואפי׳ היא כבית כור וכן שמעתי ממנו אנשי חצר ששכח אחד מהם ולא עירב ביתו אסור מלהכניס ולהוציא לו אבל להם מותר וכן שמעתי ממנו שיוצאין בעקרבנין בפסה וחזרתי על כל תלמידיו ולא מצאתי לי חבר״.
הערה (נד): וכבר הערנו כי רק חבירי ר׳ אליעזר נבדלו ממנו, אבל לא תלמידיו, ור׳ עקיבא כבר הי׳ אז בכלל כל חבירי הוועד אשר נבדלו ממנו, אבל להתלמידים לא נגע הדבר.
כי כל עצמה של הברכה אשר ברכוהו לא הי' נדוי ושמתא עליו עד שיהא כל אדם מחויב על פי הדין לנהוג בו דיני נדוי (אשר ארך עד סוף ימי חיינו כי אם להיפך שהם גדרו להיות בדילים ממנו וכלשונו של ר' עקיבא אליו "כמדומה ר' שחביריך בדילים ממך" וכלשונו של ר' יהושע לאחר פטירתו של ר' אליעזר הותר הנדר.
ועל כן באמת נמצא את ר' אילעאי בכל העת ההיא עם ר' אליעזר, ונמצא כן גם עוד תלמידים כאלה.
