נשיאות ר' אלעזר בן עזריה בלוד
קפב
וכן הדבר כי אף שנתנו לרבן גמליאל שלשה שבתות אבל הלא השבת
הרביעי הי׳ של ר׳ אלעזר בן עזריה.
וגם בכל צרכי הרבים נמצא מאז ואילך את ר׳ אלעזר בן עזריה עם רבן גמליאל ור׳ יהושע ור׳ עקיבא ראשוני ראשי הדור.
ואחרי שזה ודאי שגם בחיי רבן גמליאל גם אחרי אשר שב רבן גמליאל למשרתו נשאר גם ר׳ אלעזר בן עזריה בכבודו, וגם שבת אחת בכל חדש נשאר שלו בדרשת הנשיא לפני העם,
הנה דבר שאין צריך לאמר הוא כי אחרי מות רבן גמליאל היה הוא לבדו נשיא הדור, אחרי שזה ודאי שר׳ שמעון בן גמליאל לא הי' אז לנשיא(נג).
אבל הדבר גם הולך ומתבאר כן, וכי גם הוא נשאר מושבו בלוד, ואחרי אשר הוא לא הי׳ ממשפחת בית דוד חשב כי יוכל לנסות להגדיל מעט מעט את מספר זקני הוועד בתקוה להשיב את כבוד המתיבתא למקומה.
אבל הדבר נודע להממשלה ונרדף גם הוא עד כי הוכרח לברוח להגליל ולההבא שם, ונבאר הדברים.
הנה הדבר ידוע כי בעלות ר׳ אלעזר בן עזריה ״בו ביום״ לנשיאות הי׳ בן שמנה עשרה שנה.
וכבר נתבאר כי המאורע עם ר׳ אליעזר עד שנתברך מרבן גמליאל ונסתלק מבית הוועד ויעזוב לגמרי את יבנה הי׳ כשנה והצי לפני ״בו ביום״.
ועל כן כאשר נמצא לפנינו שאלות שהוצעו תחלה לפני ר׳ אליעזר ואחר זה לפני ר׳ יהושע וחתר זה הובא הדבר לפני ר׳ אלעזר בן עזריה הדבר ברור כי הי׳ זה אחר זה בימי גדלותו של ר׳ אלעזר בן עזריה, ולא קודם ״בו ביום״ וטרם אשר הי׳ המאורע עם ר׳ אליעזר אשר ר' אלעזר בן עזריה הי׳ אז רק כבן שש עשרה שנה, והי׳ עוד איש פרטי.
ואלו היינו מוצאים כזאת רק פעם אחת הי׳ אפשר לאמר אין מביאין ראי׳ ממקרה שקרה אשר הי׳ שם מה שהי׳.
אבל הננו מוצאים כן במקומות הרבה ובענינים שונים.
וזה יורה לנו באין ספק שהי׳ זה בהימים אשר ר' אלעזר בן עזריה הי׳ כבר בכל גדלו, בהימים אשר הי' הוא רישא בי רבנן, וזה הי׳ רק בהזמן אשר כבר ישב ר' אליעזר בלוד.
אב ביתי דין" נראה ברור שצ"ל רק ״אף על פי כן לא הורידוהו מגדולתו״ והדברים ״אלא מינו אותו אב"ד" הנם רק פירוש שהי׳ על הגליון והוא טעות ונמחק.
שהרי אם נשאיר זה יהיו הדברים סותרין את עצמן, כי איך לא הורד מגדולתו והרי הי׳ נשיא ומזה הורד.
ודברי הבבלי הרי הנם גם מפורשים כן בתוספתא סוטה פ"ז בשאלת ר׳ יהושע לר׳ יוחנן בן ברוקא ור׳ אלעזר חסמא "שבת של מי היתה" וכמו שסיימו שם בגמרא.
והפ"מ נדחק בירושלמי ואין דבריו נכונים כלל.
הערה (נג): לפנינו יבואר כי ר׳ שמעון בן גמליאל לא הועלה אז לנשיא, מפני שיראו לעשות כן מפני המלכות אשר רדפה אז את משפחת בית דוד, וכבר ספרו צעדי רבן גמליאל אף כי עזב את מקומו ביבנה ויתישב כאיש פרטי ובלא מתיבתא בעיר לוד.
