363
בית הנשיאים בלוד, רבן גמליאל
ובאמת כי קבעו בלוד כדעת רבן גמליאל וכמו שהם דברי הגמ׳ שם ״הכי
קתני אתרוג אחר לקיטתו למעשר ואחר חנטה לשביעית״.
והוא כדברי רבן גמליאל במשנה בכורים פ"ב מ"ו (הובא בר״ה ד׳ י"ד) דתנן "אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים ולירק בדרך אחד שוה לאילן בשלשה דרכים לערלה ולרבעי ולשביעית ולירק בדרך אחד שבשעת לקיטתו עישורו דברי רבן גמליאל ר׳ אליעזר אומר אתרוג שוה לאילן לכל דבר״.
והנה באו הדברים מלוד בזמן ההוא על שם "חמשה זקנים" ונאמרו כן סתם בהיות הדבר ידוע להם מי היו החמשה זקנים.
וכן הוא גם בתוספתא מקואות פ"ח ״היו לו שתי שערות בריסי עיניו ומלמטה ונקבו והוציאן בריסי עיניו מלמעלה זה הי׳ מעשה ונמנו עליו חמשה זקנים בלוד וטמאוהו״.
כן הוא בר"ש שם סוף מקואות וכן הגיה הגר״א ז"ל בתוספתא.
ויתבארו הדברים עוד יותר כאשר נעמוד על ענינו של ר׳ אלעזר בן עזריה אחרי מות רבן גמליאל בלוד.
פרק ל״ט.
נשיאות ר׳ אלעזר בן עזריה בלוד.
דברי ימינו נשארו גם בכל מקום סתומים וחתומים, ועוד יותר בכל הנוגע לדברי הימים והמעשים מן אחר חרבן הבית עד אחר ימי ביתר אשר שם היו כל החוקרים רק למגבבי דברים.
וגם בנוגע להנשיאות אחרי מות רבן גמליאל לא חקרו כל מאומה.
ובהיות דרכם נכון לפניהם תחת חקירה לבדות דברים בדוים יאמר החכם גרעץ ח"ד עמוד 143:
״ר׳ יהושע הי' הדבר לעם בימי אדריאנוס וכנראה היתה אז גם משרת הנשיאות על שכמו, כי רבן גמליאל כבר מת בראשית ימי ממשלת אדריאנוס".
והנה מפני שדברו רק בדרך הבאי כקוראים במדבר, טעו טעות על טעות, רבן גמליאל, לא מת בראשית ימי אדריאנוס ארבעים ושבעה אחר החרבן כי אם הרבה לפני זה בתוך ימי טראיאנוס בערך חמשה ושלשים אחר החרבן.
ועל מקומו בנשיאות לא בא ר׳ יהושע כי אם ר׳ אלעזר בן עזריה.
ר׳ אלעזר בן עזריה הוקם על לנשיא בוועד "בו ביום" וגם כאשר נתפייסו חכמי הדור עם רבן גמליאל לא הורד ר׳ אלעזר בן עזריה ממשרתו לגמרי, וכמו שבא בברכות ד׳ כ"ח ״אמרי היכי נעביד נעבריה גמירי מעלין בקדש ולא מורידין נדרוש מר חדא שבתא ומר חדא שבתא אתי לקנאויי אלא לדרוש רבן גמליאל תלתא שבתי ור׳ אלעזר בן עזריה חדא שבתא״.
והלשון הזה נעבריה גמירי מעלין בקדש ולא מורידין״ מורה על עצמו כי לא הורד ממשרתו לגמרי(נב).
הערה (נב): ודברי הירושלמי ברכות פ״ד ״אעפ"כ לא הורידוהו מגדולתו אלא מינו אותו
