בית הנשיאים בלוד רבן גמליאל
קפא
לפני זה אמר עליו זקן הדוד ר׳ דוסא בן הרכינס ״אתה הוא עקיבא בן יוסף
ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו״, ור׳ טרפון אביהם של ישראל, אשר גם
הי׳ דר בלוד.
וכולם יחד הנם רק המשה זקנים ראשי כל הדור ההוא.
ועל פי הדברים האלה יאירו לנו דברים חתומים במקומות שונים.
ועי׳ במשנה עירובין ד׳ ל"ה פרק ג׳ משנה ד׳:
״נתגלגל חוץ לתחום וכו׳ אם ספק ר׳ מאיר ור׳ יהודה אומרים הרי זה חמר גמל ר׳ יוסי ור׳ שמעון אומרים ספק ערוב כשר אמר ר׳ יוסי אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים על ספק ערוב שכשר״.
והנה לא נזכר כלל מי המה החמשה זקנים הללו אשר ר׳ יוסי ירצה להכריע מתוך עדות מפיהם.
ואין ספק שהם ידעו דבר החמשה זקנים האלה ועל כן אמרו סתם.
ודברי תורה עניים במקום זה ועשירים במקום אחר אשר משם יוצא לנו מקום החמשה זקנים האלה שיהיו בלוד ושהיו באמת ראשוני הדור ההוא.
ובמס' ביצה ד׳ כ"ז בא במשנה:
״בהמה שמתה לא יזיזנה ממקומה מעשה ששאלו את ר׳ טרפון עליה ועל החלה שנטמאת ונכנס לבית המדרש ושאל ואמרו לו לא יזיזום ממקומן״.
ועל זה בא שם בירושלמי אצל המשנה:
״שמואל אמר טעו חמשה זקנים שהורו לר׳ טרפון בלוד אמר רב מתנה בבכור הוה עובדא״ (ועל כן כדין הורו וכן הוא גם מסקנת הבבלי).
ומבואר כי על סתם דברי המשנה ״מעשה ששאלו את ר׳ טרפון וכו׳ ונכנס לבית המדרש ושאל אמרו לו וכו׳" יאמר שמואל בפשיטות ״חמשה זקנים בלוד״.
כי באמת אך בימים ההם היו שם בבית המדרש בלוד ראשוני ראשי הדור אשר ר׳ טרפון הציע ספיקו לפניהם.
ומפני שהשאלה היתה מתחלה לר׳ טרפון בהיות זה מקומו, והוא פסק כן ככל אשר החליטו אמר גם שמואל בדבריו ״חמשה זקנים״ כמו שהורגלו לאמר אז על ראשוני הדור בלוד בימים ההם.
ומזה הם גם דברי ר׳ יוסי במס׳ ראש השנה ד׳ ט"ו:
״דתניא אמר ר' יוסי אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים אתרוג אחר לקיטתו למעשר ורבותינו נמנו באושא ואמרו אחר לקיטתו בין למעשר בין לשביעית".
ורבותינו נמנו באושא הוא אחר זה בימי היות ר׳ עקיבא ראש באושא בתחלת ימי אדריאנוס(נא).
הערה (נא): והנאמר בגמ׳ ראש השנה ד' י"ד ובתוספתא שביעית ספ"ד ״מעשה בר׳ עקיבא שלוקט אתרוג באחד בשבט ונהג בו שני עישורין אחד כדברי ב"ש ואחד כדברי ב״ה או אחד כדברי רבן גמליאל ואחד כדברי ר׳ אליעזר הדברים מוכיחים על עצמן שהי׳ זה בראשית ימי ר׳ עקיבא, ואז החמיר על עצמו כדברי כולן, ובלוד הכריע גם הוא כן ויבואר זה יותר מדברינו בפרק הבא.
