לדלג לתוכן

ביאור:בראשית לב כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית לב כה: "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לב כה.

וַיֵּאָבֵק[עריכה]

וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ[עריכה]

יעקב חזר או נותר במחנה אחרי שהוא העביר את משפחתו ורכושו לצד המזרחי של היבוק.

  • יעקב נשאר לבדו. יעקב ידע שעשו יודע את מקום המחנה ממלאכיו, ורצה לדעת אם עשו יעשה התקפת לילה עליו. יעקב רצה לדעת את כוונותיו של עשו או להוכיח אותו בדברים.
  • יעקב היה מוכן למות, במידה ועשו יתקיף, וזאת כדי שעשו יוציא את כעסו עליו ולא ימשיך להרוג את ילדיו.

וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ[עריכה]

לפתע הופיע איש והם התחילו להאבק. כמובן יש משמעוית רבות למאבק, במיוחד שבסוף נרמז שהאיש הוא מלאך אלוהים (ביאור:בראשית לב כט). המלאך הזה עזר ליעקב להשאר ער כול הלילה, "עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר". כך נוכח יעקב שעשו לא בא. אם יעקב היה נרדם, הוא לא היה יודע אם עשו בא, ראה שהמחנה ריק ויצא לחפש את המחנה.

אין ספק שהאיש לא רצה לנצח ורק בדק את נכונותו של יעקב להאבק על מטרה חשובה ולהוכיח את עצמו.

במידה ועשו היה בא, כנראה האיש הזה היה עוזר ליעקב, מגן עליו ומבטיח שיעקב לא יפגע.

יעקב העביר את משפחתו לצד הדרומי של היבוק, ושב למחנה להשאר לבדו. סביר שיעקב חשש שעשו יתקיף בלילה את המחנה, ויעקב הציג את עצמו "[כ]שֶּׂה לְעֹלָה" (ביאור:בראשית כב ח), כדי לכפר על פשעו במותו ולרצות את עשו. הוא רצה לשכך את חמת עשו ולהציל את בניו, שימשיכו את ברכת אלוהים בלעדיו. כך היה גם בעקדת יצחק, שאלוהים הודיע לאברהם שהוא גמר את תפקידו ואסור "לוֹ [לעשות ליצחק] מְאוּמָה [לעולם]" (ביאור:בראשית לב יב).

יעקב חשב שהאיש הנאבק עימו הוא רוצח שעשו שכר להורגו. יעקב חשב שהרוצח לא הורג אותו, כי הרוצח לא היה בטוח בזהות יעקב בחושך. כאשר האיש ביקש את שמו של יעקב, יעקב חשש שזה יהיה הרגע בו הוא יומת.