ביאור:בראשית לב יד
בראשית לב יד: "וַיָּלֶן שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לב יד.
יעקב מפעיל את תוכנית הקרב[עריכה]
יעקב פחד[עריכה]
ראו פסוק ח
וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ[עריכה]
תהליך בחירת מנחה:
- בחירה אקרעית ללא כוונה - "ויַָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה" (בראשית ד ג), לאומתו הבל בחר מבכורות צאנו, "וְהֶבֶל הֵבִיא ... מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, ומֵּחֶלְבֵהֶן" (בראשית ד ד).
- בחירה אקרעית עם כוונה יכולה להיות בחירה לפי הגורל, פור, שאלוהים יבחר לו.
- בחירה עדיפה - יעקב ידע לשלוח מנחה טובה, ככתוב שיעקב אמר לבניו בלכתם בשנית למצרים: "קְחו מִּזִמְּרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידו לָּאִישׁ מִנְחָה" (ביאור:בראשית מג יא). יעקב רצה להרשים את השליט המצרי במנחה מעולה.
יעקב במנחתו לעשו בוחר - "מִן הַבָּא בְיָדוֹ" - לא את מיטב צאנו ולא את המשובחים לאכילה. למעשה יעקב לא ידע מה עשו יחשוב לטוב, לכן הוא בחר בצורה אקרעית. יעקב השאיר לאלוהים לבחור לו. בנוסף יעקב היה חייב למהר, כי היו לו עוד תוכניות גדולות ללילה ההוא - להעביר את משפחתו את היבוק (ביאור:בראשית לב כג), ולא ללון במחנה הזה בלילה.
יעקב זכר שהוא קנה את הבכורה בזה שהוא שרת אוכל לעשו. יעקב ידע שהוא הכריז בזאת שהוא לא ישרת יותר את עשו ולא יכין לו אוכל. לכן יעקב לא מכין משתה או ארוחה מכובדת לכבוד הפגישה עם אחיו.
התוכנית[עריכה]
- יעקב לא הודיע לעשו שיש לו בנים יורשים בנוסף ל"שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה" (ביאור:בראשית לב ו), וכך הוא נטע במוחו של עשו שאין לו יורשים, ובמותו עשו ירש אותו.
- יעקב מכין מנחה לעשו אחיו. יעקב שולח 5 עדרים של צאן ובקר, בסדר עולה של חשיבותם. כל עדר ילווה על ידי מספר רועים/חילים שנעו בעורפו של עשו. (ביאור:בראשית לב טז).
- יעקב שולח את המנחה לעשו עם דברי פיוסים. (ביאור:בראשית לב יט).
- יעקב אומר להם להזכיר את המילה: "אֲכַפְּרָה פָנָיו" (ביאור:בראשית לב כא), וכך הוא מודה בתרמית שהוא עשה לעשו, ומבקש ממנו סליחה וכפרה. ייתכן אפילו, שבמילים אלו, יעקב וויתר על הבכורה לעשו, ולכן בקבורת יצחק נאמר: "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו" (ביאור:בראשית לה כט), ועשו מופיע ראשון כבכור.
- הרועים שהובילו את המנחה היו לוחמים מאומנים בקלע והיו צריכים להגיע לעורפו של עשו.
- יעקב חילק את צבאו כדי לנטוע מחשבה בעשו שהנה הוא מחלק את הנדוניה שלבן נתן לרבקה אחותו שהיא לא קיבלה בחתונתה ליצחק, ויעקב מכין את חצי הנדוניה כחלקו של עשו. ניתן לראות זאת בדברי עשו לאחר שהוא הבין שהרכוש הוא נדוניתם של נשותיו של יעקב, ולא נדוניתה של רבקה אימו, כדבריו: "יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ" (ביאור:בראשית לג ט).
- יעקב ירד מהגלעד, והתקדם עד חצי הדרך להר שעיר, עד לצד הצפוני של נחל יבוק, וזה נועד להפתיע את עשו, שלא יהיה מוכן לפגישה ולא יארגן את צבאו למלחמה.
- יעקב עושה כאילו שהוא מתכונן לישון במקום ההוא, במידה והיו מרגלים של עשו העוקבים אחריו.
- בחשכת הלילה יעקב העביר את משפחתו, רכושו ושני הצבאות שלו לצד הדרומי של היבוק. (ביאור:בראשית לב כג).
- יעקב חוזר למחנה הריק שלו, כדי לחכות להתקפה של עשו, אם היא תבוא, כדי לביש את עשו (ביאור:בראשית לב כה), ולהציג את עצמו כעולה לקורבן, בנסיון להציל את משפחתו כאשר עשו יכלה את כעסו בו.
- לאחר שהתקפת הלילה לא קרתה, יעקב הצטרף לצבאו ועמד עם משפחתו במרכז המערכה כאשר שני צבאות לצידיו, וצבא בעורפו של עשו.
- כאשר עשו הגיע וראה את המחנות של יעקב, הוא נבהל וחשב שלבן וצבאו הצטרפו ליעקב כדי לשמור עליו בדרך. רק כאשר יעקב רץ לקראתו והשתחווה שבע פעמים (ביאור:בראשית לג ג), עשו נרגע והבין שזה יעקב המתפייס לפניו. רק לאחר שעשו ויעקב התחבקו והתקרבו למחנה, עשו ראה שהכל שייך ליעקב, ולבן לא הצטרף.
- עשו חשב שלבן נתן את מתנת הנשואין של רבקה, חצי מהצאן של בתואל, במותו (חוקי חמורבי מספר 180), ולכן יעקב חילק את המחנה לשנים, כדי לתת לעשו את חלקו, ולכן אין צורך במלחמה.
- ניתן לראות שיעקב הצליח בתרמית, ועשו לא האמין שיש ליעקב בנים. רואים זאת מהעובדה שעשו שאל על הילדים והאמהות "מִי אֵלֶּה לָּךְ" (ביאור:בראשית לג ה), כאילו שהוא חשב שגם הם מנחה.
יהושע ומלחמתו בעי[עריכה]
שנים רבות מאוחר יותר, אלוהים ממליץ ליהושע לעשות דבר דומה, ולהעביר כוחות מאחורי העי, כאורב שיתקיף את העיר מאחור (ביאור:יהושע ח ב).