332
בו ביום
הנה ברגע זו כבר שכח ר׳ יהושע את כל אשר הי׳, וכל המעשים אשר נעשו עמו.
ומכיון שמחל לרבן גמליאל על עלבונו הגדול, מיד הוסיף להשתדל להשיב את רבן גמליאל למשרת הנשיאות השלמח והחלוטח.
״שלח להו ר׳ יהושע לבי מדרשא מאן דלביש מדא ילבש מדא וכו'״.
וכמה גבוהים עוד יותר דבריו אשר דבר בבית הוועד בבואו אחר זה בעצמו עד כי גם לא חש לכבוד הנשיא החדש.
״אמר ר׳ יהושע מוטב דאיקום ואיזיל אנא לגבייהו אתא טרף אבבא אמר להו מזה בן מזה יזה ושאינו לא מזה ולא בן מזה יאמר למזה בן מזה מימיך מי מערה ואפרך אפר מקלה".
וכמה נפלאו הדברים אשר נפלו ביניהם בבוא רבן גמליאל לביתו של ר' יהושע, וגם שם הפגיע בו לאמר ״מכותלי ביתך אתה ניכר שפחמי אתה״ ואשר ר׳ יהושע השיבו ״אוי לו לדור שאתה פרנסו שאי אתה יודע בצערן של תלמידי חכמים במה הם מתפרנסים ובמה הם נזונים". והדבר ידוע כי לפני זה התהלכו רבן גמליאל ור׳ יהושע יחד ימים ושנים מרובים.
ובכל זה לא התאונן ר׳ יהושע לפניו מעולם על עניו ומרודו, עד כי לא ידע רבן גמליאל במה הוא ניזון ובמה הוא מתפרנס.
והדברים האלה עדות הם לישראל כי גם האב בית דין בבית הוועד הכללי של כל ישראל לא לקח מהצבור כל מאומה.
וישב בבית הוועד וירביץ תורתו שם ויעסוק בכל צרכי הצבור ויבטל ממלאכתו אשר עבד מחטין, ויהי עני מדוכא.
ובכל זה לא שם ר׳ יהושע לב למצבו עד כי הנשיא אשר התהלך עמו רוב הימים לא ידע מכל זה דבר.
ואך אצל בני ישראל נמצאו ענקים כאלה, אשר אין דוגמתם בכל הארץ ובכל הגוים.
ואך אצל בני ישראל נמצאו כהיום חוקרים אשר שנאתם לעמם ולראשי חכמי התורה הביאה אשר אין עינם ולבם בדברי ימי ישראל כי אם למצוא מקום לזרוק עליהם משם אבנים.
פרק ל״ג.
אחר וועד בו ביום.
כותבי דברי הימים לבני ישראל חשבו כי אחרי ״בו ביום״ שבו הסדרים ביבנה כמו שהיו וילכו כן עד ימי אדריאנוס.
והחכם גרעץ אף כי ראה גם הוא דברי אייזעביוס קירכענגעשיכטע III ,20 בשם העגעסיפפוס כי משפחת בית דוד (היינו בית הנשיאים והנשיא) נרדפו בימי דאמיטיאן, הנה תחת לחקור על הדבר מה היתה זאת, ואיך הי׳ הדבר ומתי, נסתבך
