ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קכ ב
תמורתו כמו שבא גם כן "וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ" (תהלים קיט, קיז) שהוא כמו וְאֶשְׁעֶה. "פֶּן אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ" (שמות לג, ג) בא בפתח קטן תחת פתח גדול ומשפטו אֲכַלְּךָ והוקל כמו "אֲחַוְךָ שְׁמַע לִי" (איוב טו, יז).
כפה – כתב רבי יהודה בזה השרש "אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם" (מיכה ו, ו). ואולי מצאו בספרו קמוץ. ורבי יונה אמר שהוא מפעלי הכפל, כי מצאו פתוח, וכן מצאנוהו אנחנו פתוח.
כרה – "וָאֶכְּרֶהָ לִּי" (הושע ג, ב) – דגש הכ"ף לתפארת כדגש קו"ף "מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי" (שמות טו, יז).
מחה – "וְחַטָּאתָם מִלְּפָנֶיךָ אַל תֶּמְחִי" (ירמיהו יח, כג) – הה"א למ"ד הפעל הומרה ביו"ד, ומשפטו תִּמְחֶה. וכתב רבי יהודה ורב שאר המדקדקים שהוא מן הקל, אף על פי שהתי"ו בסגול, הסגול מקום צרי. וכן אמרו ב"וְאַל תֶּמַח חֲסָדַי" (נחמיה יג, יד) שהוא בסגול. והנכון היותם מן הפעל הנוסף על המנהג לבא סגול באותיות אית"ן. וכן כתב רבי יעקב בן אלעזר. וכן "וַתִּזְנִי שָׁם" (ירמיהו ג, ו) כמו וַתִּזְנֶה, הה"א למ"ד-הפעל מומרת ביו"ד. או הוא מדבר לנוכח הנקבה, ואף על פי שתחלת הפסוק שלא לנוכח, שאמר "הֹלְכָה הִיא" (ירמיהו ג, ו), הרבה ימצא כזה בכתוב שידבר בפסוק אחד לנוכח ושלא לנוכח. כמו "רָאוֹת רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע" (ישעיהו מב, כ), "וְאִם לֹא יִגְאַל הַגִּידָה לִּי" (רות ד, ד), "וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל יִבְגֹּד" (מלאכי ב, טו), "כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם" (ישעיהו א, כט), "גַּם אַתֶּם כּוּשִׁים חַלְלֵי חַרְבִּי הֵמָּה" (צפניה ב, יב), "וְאוּלָם כֻּלָּם תָּשֻׁבוּ וּבֹאוּ נָא" (איוב יז, י), "שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם" (מ"א כב, כח), "לְכֻלָּם וּלְסַרְנֵיכֶם" (ש"א ו, ד), "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו), "הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה" (ישעיהו לג, ב), "יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם" (מיכה ז, יט), ורבים כמוהם.