משנה מקואות ו דפוסים
משנה מקואות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
כל המעורב למקוה, כמקוה.
חורי המערה וסדקי המערה, מטביל בהם כמה שהם.
עוקת המערה, אין מטבילין בה אלא אם כן היתה נקובה כשפופרת הנוד.
אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שהיא מעמדת עצמה אבל אם אינה מעמדת עצמה, מטבילין בה כמה שהיא.
משנה ב[עריכה]
דלי שהוא מלא כלים והטבילן, הרי אלו טהורים.
ואם לא טבל, [ אין המים מעורבין ], עד שיהיו מעורבין כשפופרת הנוד.
משנה ג[עריכה]
שלשה מקואות, בזה עשרים סאה [ ובזה עשרים סאה ], ובזה עשרים סאה מים שאובין, והשאוב מן הצד, וירדו שלשה וטבלו בהן ונתערבו, המקואות טהורין והטובלים טהורים.
היה השאוב באמצע, וירדו שלשה וטבלו בהם ונתערבו, המקואות כמות שהיו והטובלים כמות שהיו.
משנה ד[עריכה]
הספוג והדלי שהיו בהן שלשה לוגין מים ונפלו למקוה, לא פסלוהו, שלא אמרו אלא שלשה לוגין שנפלו.
משנה ה[עריכה]
השידה והתיבה [ שבים ], אין מטבילין בהם אלא אם כן היו נקובין כשפופרת הנוד.
רבי יהודה אומר, בכלי גדול, ארבעה טפחים.
ובקטן, רובו.
אם היה שק או קופה, מטבילין בהם כמה שהם, מפני שהמים מעורבין.
היו נתונים תחת הצנור, אינם פוסלים את המקוה, אלא מטבילין אותן ומעלין אותן כדרכן.
משנה ו[עריכה]
גסטרא שבמקוה והטביל בה את הכלים, טהרו מטומאתן, אבל טמאים על גב כלי חרס.
אם היו המים צפים על גביו כל שהן, טהורין.
מעין היוצא מן התנור וירד וטבל בתוכו, הוא טהור וידיו טמאות.
ואם היו על גביו רום ידיו, אף ידיו טהורות.
משנה ז[עריכה]
ערוב מקואות, כשפופרת הנוד, כעביה וכחללה, כשתי אצבעות חוזרות למקומן.
ספק כשפופרת הנוד ספק שאינה כשפופרת הנוד, פסולה, מפני שהיא מן התורה.
וכן כזית מן המת, וכזית מן הנבלה, וכעדשה מן השרץ.
כל שיעמוד כשפופרת הנוד, ממעטה.
רבן שמעון בן גמליאל אומר, כל שהוא מבריית המים, טהור.
משנה ח[עריכה]
מטהרים את המקואות, העליון מן התחתון, והרחוק מן הקרוב.
כיצד, מביא סילון של חרס או של אבר, ומניח ידו תחתיו עד שהוא מתמלא מים, ומושכו ומשיקו, אפילו כשערה, דיו.
היה בעליון ארבעים סאה ובתחתון אין כלום, ממלא בכתף ונותן לעליון, עד שירדו לתחתון ארבעים סאה.
משנה ט[עריכה]
כותל שבין שתי מקואות שנסדק לשתי, מצטרף.
ולערב, אין מצטרף, עד שיהא במקום אחד כשפופרת הנוד.
רבי יהודה אומר, חלוף הדברים.
נפרצו זה בתוך זה, על רום, כקליפת השום, ועל רוחב, כשפופרת הנוד.
משנה י[עריכה]
האביק שבמרחץ, בזמן שהוא באמצע, פוסל.
מן הצד, אינו פוסל, מפני שהוא כמקוה סמוך למקוה, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, אם מקבלת האמבטי רביעית עד שלא יגיעו לאביק, כשר.
ואם לאו, פסול.
רבי אלעזר ברבי צדוק אומר, אם מקבל האביק כל שהוא, פסול.
משנה יא[עריכה]
המטהרת שבמרחץ, התחתונה מלאה שאובין והעליונה מלאה כשרין, אם יש כנגד הנקב שלשה לוגין, פסול.
כמה יהא בנקב ויהיה בו שלשה לוגין, אחד משלש מאות ועשרים לבריכה, דברי רבי יוסי.
ורבי אלעזר אומר, אפילו התחתונה מלאה כשרים והעליונה מלאה שאובין ויש בצד הנקב שלשה לוגין, כשר, שלא אמרו אלא שלשה לוגין שנפלו.
משנה מקואות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב