משנה מכשירין ה י
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק ה · משנה י | >>
המערה מחם לחם, ומצונן לצונן, ומחם לצונן, טהור.
מצונן לחם, טמא.
רבי שמעון אומר, אף המערה מחם לחם וכחו של תחתון יפה משל עליון, טמא.
נוסח הרמב"ם
המערה מחם לחם,
- ומצונן לצונן,
- ומחם לצונן - טהור.
- מצונן לחם - טמא.
- רבי שמעון אומר:
- אף המערה מחם לחם,
- וכוחו של תחתון יפה משל עליון - טמא.
פירוש הרמב"ם
השמר בביאור המשנה הזאת מה שזכרתי לך בהלכה אשר לפניה, והוא כי הכלי אשר יריק ממנו טהור, ואשר יריק אליו טמא.
וטעם אמרו מצונן לחם טמא - לפי שעמוד המשקה אשר יקרא נצוק יתחמם בהיות קצהו בכלי החם, ויעלה ההבל עם הנצוק מתוך הכלי החם הטמא ויחמם המשקה אשר בכלי העליון, ועל כן שב טמא לפי שההבל החם חיבר ביניהם, והוא עולה מן הטמא אל הטהור.
ורבי שמעון אומר, כי העניין הזה עצמו חייבנו לומר במי ששפך משקה חם טהור בכלי שיש בה משקה טמא יותר חם ממנו, לפי שמן הטמא הזה שהוא יותר חם יעלה הבל רותח עם הנצוק ויוסיף כחום ממותר המשקה הטהור, וזהו פירוש אמרו כוחו של תחתון יפה משל עליון טמא.
ואין הלכה כרבי שמעון, לפי שכיון ששניהן חמין, ואף על פי שהתחתון יותר חם מן העליון, לא יראה לו פעולה ברורה במשקה אשר שופך ממנו:
פירוש רבינו שמשון
מצונן לחם טמא. שהתחתון החם מזיע העליון הצונן ומטמאהו כדאמרינן לעיל בפרק ב' בזיעת המרחץ לפי שענן החמין עולה כתימרות העשן ומתערב בנצוק ובמים שבכלי העליון ומטמאה שהעשן העולה מן החמין משקין הוא חשוב:
וכחו של תחתון יפה. שחומו גדול משל עליון:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
המערה מחם לחם - הכי נמי איירי שמשקין שבכלי עליון שמערה ממנו, טהורים. ושבכלי תחתון שמערה לתוכו, הן טמאין:
מצונן לחם טמא - שתחתון החם מעלה הבל לעליון הצונן ומטמאו יד, שהענן העולה מן החם כמשקה הוא חשוב:
וכוחו של תחתון יפה - שחומו גדול משל עליון. ואין הלכה כר' שמעון, שכיון שהעליון חם, אע"פ שהתחתון יותר חם ממנו, אין פעולתו של תחתון ניכרת בעליון ואינו מטמאו:
פירוש תוספות יום טוב
[מהם לחם טהור. עיין מ"ש במשנה דלקמן]:
מצונן לחם טמא. פי' הר"ב שהתחתון החם מעלה הבל לעליון מצונן ומטמאו כדאמרי' לעיל בפ"ב (משנה ב') בזיעת המרחץ. הר"ש. וקצת קשה לי דא"כ בלא נצוק נמי כל שמעלה חום מתחתון לעליון יהא טמא. ואולי דא"א בלא ניצוק. אבל הרמב"ם פי' לפי שעמוד המשקה אשר יקרא נצוק. יתחמם בהיות קצהו בכלי החם הטמא ויחמם המשקה אשר בכלי העליון וכו' וכ"כ בחבורו פ"ז מהט"א. מפני שענני החמין עולה כתמרות עשן. ומתערב בנצוק ובמים שבכלי העליון ומטמא הכלי. שהעשן העולה מן החמין משקין הוא חשוב. וראיתי בפי' הר"ש שמתחיל כלשון הר"ב עד ומטמאו והדר כתב (כלשון הרמב"ם) לפי שענני החמין כו' [ומתערב בנצוק ובמים כו'] עד הוא חשוב וא"כ גם דברי הר"ב יכולין להתפרש דהחום מעלה הבל בנצוק. ומש"ה מטמא העליון. אבל בלאו הכי אין חום התחתון מטמא לעליון כשאין כאן נצוק. אלא שנראה בעיני פשוט שכל הלשון הכתוב בפירוש הר"ש מן לפי שענני החמין כו' עד הוא חשוב. שלא כתבם הר"ש בעצמו. אבל הם הגהה מאיזה תלמיד שהגיה כן בגליון. מועתקים מחבורו של הרמב"ם אח"כ נדפסו בפנים בטעות. אבל הר"ש מעולם לא ראה חבור הרמב"ם. דלא אשתמיט בשום דוכתא לא בזרעים ולא בטהרות לכתוב שום דבר משמו. על כן לבי אומר לי. שהר"ש לא כתב לזה הלשון כלל שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד:
[רבי שמעון אומר כו' וכחו כו' טמא. במרדכי פרק כל הבשר העתיק כחו במקום וכחו. וגם ל"ג טמא. והארכתי בזה בספרי ספר תורת האשם כלל כ"ג דין ו']:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יד) (על הברטנורא) כמו זיעת המרחץ. הר"ש. וקצת קשה, רא"כ אפילו בלא ניצוק נמי יהא טמא. ואולי דאי אפשר בלא ניצוק. ועתוי"ט
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תפארת ישראל
יכין
המערה מחם לחם: מטהור לטמא:
מצונן לחם טמא: דצונן לתוך חם מעלה הבל מתחתון הטמא. והוא מתערב בניצק:
וכחו של תחתון: חומו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת