משנה כריתות א ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת כריתות · פרק א · משנה ז | >>
האשה שיש עליה ספק חמשה זיבות וספק חמשה לידות, מביאה קרבן אחד, ואוכלת בזבחים, ואין השאר עליה חובה.
חמש לידות ודאות, חמש זיבות ודאות, מביאה קרבן אחד, ואוכלת בזבחים, והשאר עליה חובה.
מעשה שעמדו קינים בירושלים בדינרי זהב.
אמר רבן שמעון בן גמליאל, המעון הזה, לא אלין הלילה, עד שיהיו בדינריןכז.
נכנס לבית דין ולימד, האשה שיש עליה חמש לידות ודאות, חמש זיבות ודאות, מביאה קרבן אחד, ואוכלת בזבחים, ואין השאר עליה חובה.
ועמדו קינים בו ביום ברבעתים.
משנה מנוקדת
הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ סְפֵק חֲמִשָּׁה זִיבוֹת
- וּסְפֵק חֲמִשָּׁה לֵדוֹת,
- מְבִיאָה קָרְבָּן אֶחָד,
- וְאוֹכֶלֶת בִּזְבָחִים,
- וְאֵין הַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה.
- חָמֵשׁ לֵדוֹת וַדָּאוֹת,
- חָמֵשׁ זִיבוֹת וַדָּאוֹת,
- מְבִיאָה קָרְבָּן אֶחָד,
- וְאוֹכֶלֶת בִּזְבָחִים,
- וְהַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה.
- מַעֲשֶׂה שֶׁעָמְדוּ קִנִּים בִּירוּשָׁלַיִם בְּדִינְרֵי זָהָב.
- אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
- הַמָּעוֹן הַזֶּה!
- לֹא אָלִין הַלַּיְלָה,
- עַד שֶׁיִּהְיוּ בְּדִינָרִין.
- נִכְנַס לְבֵית דִּין וְלִמֵּד:
- הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חָמֵשׁ לֵדוֹת וַדָּאוֹת,
- חָמֵשׁ זִיבוֹת וַדָּאוֹת,
- מְבִיאָה קָרְבָּן אֶחָד,
- וְאוֹכֶלֶת בִּזְבָחִים,
- וְאֵין הַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה.
- הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חָמֵשׁ לֵדוֹת וַדָּאוֹת,
- וְעָמְדוּ קִנִּים בּוֹ בַּיּוֹם בְּרִבְעָתַיִם:
נוסח הרמב"ם
האשה שיש עליה ספק חמש לידות, ספק חמש זיבות -
- מביאה קרבן אחד, ואוכלת בזבחים - ואין השאר עליה חובה.
- חמש לידות ודאיות, חמש זיבות ודאיות -
- מביאה קרבן אחד, ואוכלת בזבחים - והשאר עליה חובה.
- מעשה שעמדו קנים בירושלים - בדינר זהב,
- אמר רבן שמעון בן גמליאל: המעון הזה,
- לא אלין הלילה - עד שיהו בדינרין.
- נכנס לבית דין ולמד -
- האשה שיש עליה חמש לידות ודאיות, חמש זיבות ודאיות -
- מביאה קרבן אחד, ואוכלת בזבחים - ואין השאר עליה חובה.
- ועמדו קנים בו ביום - ברבעתים.
- אמר רבן שמעון בן גמליאל: המעון הזה,
פירוש הרמב"ם
כבר בארנו פעמים שמחוסר כפורים אסור לו לאכול בקדשים, אמרו "העריב שמשו אוכל בתרומה, הביא כפרתו אוכל בקדשים".
ובפרק שאחר זה יתבאר שזבה ויולדת מכלל מחוסרי כפורים, ולפיכך אמר מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים, רוצה לומר שמותר לה לאכול בקדשים והואיל ותביא קרבן אחד.
ובפשטי התורה יתבאר לך שקרבן הזבה אינו אלא שתי תורים או שני בני יונה, וכן היולדת לא תהיה חטאתה אלא עוף.
וקנים - שם כולל תורים ובני יונה.
וכבר בארנו בעשירי מכתובות שדינר של זהב עשרים וחמשה דינרים של כסף.
ומה שאמר ברבעתים - נתבאר שהוא רביע דינר כסף, שהוא ששה דרכמונים כמו שבארנו פעמים, ולפיכך היו שני בני יונה בדרכמון וחצי, שהעוף האחד יהיה שלשה רביעי הדרכמון. וכבר ידעת שהדרכמון ששה עשר גרגירי שעורה אחר שהיה בעשרים וחמשה דינר אחד.
ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
חמשה ספיקי זיבות - ספק זיבה הוי כגון טועה שראתה שלשה ימים ואינה יודעת אם בימי נדתה אם בימי זיבתה, מביאה קרבן ואינו נאכל. וספק לידה הוי כגון הפילה ואינה יודעת מה הפילה. ואם יש עליה חמשה ספיקות של זיבה או חמשה ספיקות של לידה:
מביאה קרבן אחד - חטאת העוף הבא על הספק:
ואוכלת בזבחים - שהרי הקרבן הזה לטהרה בא, הרי הוא כטבילה, שאם נטמאת האשה כמה טומאות טבילה אחת עולה לכולם, אף קרבן זה כן:
ואין השאר עליה חובה - לא הצריכוה חכמים להביאן, שאף האחת בקושי התירו להקריב ספק מליקת חולין למזבח, אלא שאם לא כן אין לה תקנה ליטהר בקדשים: חמש לידות ודאות, או חמש זיבות ודאות, מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים. כדפרישנא:
והשאר עליה חובה - דתניא, יכול תביא על הלידה שלפני מלאת ועל הלידה שלאחר מלאת קרבן אחד לשניהם, תלמוד לומר (ויקרא יב) זאת תורת היולדת כו:
קינין - שתי קינין. דהיינו ארבע תורין:
בדיני זהב - בשני [דינרי] זהובים, דינר זהב לכל קן:
המעון הזה - שבועה היא:
נכנס לבית דין ולימד כו' - אע"פ שהיקל בשל תורה. ולימד דבר שאינו כהלכה, משום עת לעשות לה' עשה כן. שאלמלא כן לא ימצאו, וימנעו העניות מלהביא אפילו אחד ויאכלו קדשים בטומאת הגוף:
ברבעתים - שני קינין בשני רבעי דינר כסף. ודינר זהב הוא עשרים וחמש דינרי כסף:
פירוש תוספות יום טוב
והשאר עליה חובה. כתב הר"ב דתניא יכול תביא על הלידה כו'. ת"ל זאת משמע על לידה אחת תביא דהיינו על כל אחת ואחת. רש"י פ"ב דף ט'. ודאינה מביאה על כל לידה ולידה דתוך מלאת. עיין בפי' הר"ב פ"ב משנה ד':
אמר רשב"ג. עיין במשנה י"ז פ"ק דאבות בהודעת מי הוא:
המעון הזה. פי' הר"ב שבועה היא. ועמ"ש בזה משנה ט' פ"ב דכתובות:
בדינרין. דינרין של כסף. דינרי של זהב. כ"פ בערוך:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כו) (על הברטנורא) משמע על לידה אחת מביאה דהיינו עכא"וא. רש"י. ודאינה מביאה על כל לידה ולידה דתוך מלאת עיין בפי' הר"ב פ"ב מ"ד:
(כז) (על המשנה) בדינרין. דינרין של כסף. דינרי. של זהב. ערוך:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
האשה שיש עליה וכו': בת"כ ספ"ג דפ' כי תזריע. ואיתה בפ' גט פשוט (בבא בתרא דף קס"ו.) ופירש שם רשב"ם ז"ל ספק חמשה לידות חמשה פעמים הפילה ספק רוח ספק ולד:
ספק חמשה זיבות: כגון מקולקלת למניינה וראתה חמשה חדשים שלשה ימים רצופים בכל חדש ספק בימי נדה ספק בתוך י"א יום שבין נדה לנדה שהם נמי זיבה וחייבת בקרבן מבואה קרבן אחד ליטהר מטומאתה תור לחטאת ותור לעולה:
ספק ה' זיבות ספק ה' לידות: ברוב הנוסחאות ספק ה' לידות גרסינן ברישא ואפילו בפירוש רש"י ז"ל לכי דייקת ביה שפיר בספר שאינו מוטעה. וביד פ"א דהלכות מחוסרי כפרה סימן י' ובפט"ו דהלכות שאר אבות הטומאה סימן ג':
והשאר עליה חובה: דתניא וכו' לשון רעז"ל עד תל זאת תורת היולדת. אמר המלקט זאת משמע על לידה אחת מביא זאת על שתי לידות חייב על כל אחת ואחת. [הגה"ה ובר"פ יוצא דופן מפרש דאיצטריך נמי לבן או לבת דסד"א הני מילי בתרי עיבורי אבל בחד עיבורא כגון יהודה וחזקיה בני ר' חייא אימא בחד קרבן סגי לי' קמ"ל]. בלידות ודאות גרסינן והשאר עליה חובה דנהי דסגי לה בחדא כדי לאכול בקדשים מ"מ צריכה להביא השאר וכן משמע בגמרא לעיל גבי המפלת אור לפ"א אבל ביום פ"א דכ"ע סברי שתביא שתי קרבנות גיליון. וז"ל הרא"ש ז"ל בלידות ודאות גרסינן והשאר עליה חובה דנהי דסגי לה בחדא לאכול בקדשים מ"מ צריכה להביא כל מה שהיא חייבת וכן מוכח בגמרא דלא פליגי אלא בחוששין לפשיעה שמא תפשע ולא תביא שאר קרבנותיה אבל לכ"ע חייבת להביא כל קרבנותיה ולספרים דגרסי ואין השאר עליה חובה ר"ל להביאם קודם שתאכל בקדשים אלא בקרבן אחד אוכלת עכ"ל הרא"ש ז"ל:
מעשה שעמדו קנין: ארבעה תורין.
בדינרי זהב: בשני זהובים קן בדינר זהב וק"ק אמאי לא תנא קן בדינר זהב וכן בסיפא ה"מ למיתני ועמד קן בו ביום ברובע:
עד שיהו בדינרין: פירוש של כסף כלומר שיהא בזול ומהכא מוכיח שם בפ' גט פשוט דשאני לן בין דינרי בלא נון לדינרין בנון דדונרי ר"ל של זהב ודינרין הם של כסף וכמו שרמזתי שם סימן ב'. ושם בבבא בתרא דף קס"ו כתבו תוס' ז"ל שמצאו בתורת כהנים בהדיא בדינרין של כסף והיא גירסא נכונה לפי הסוגיא אשר שם וכן הוא בתלמוד בדפוס אפילו במוגה על יד הרב ר' בצלאל אשכנזי ז"ל. והגיה באותו הדבור ר"ש לוריא ז"ל ונראה לספרים דגרסי ברישא בדנרי לחוד אין צריך לגרוס בסיפא כסף דהא לשון בדינרי הוא של זהב ע"כ ע"ש:
נכנס לב"ד ולימד וכו': ואין השאר עליה חובה. הקשו שם תוס' ז"ל דהיכי מייתי מעשה לסתור וכתבו דר"ת ז"ל מחק מלת ואין מספרו וכתבי שהוא דוחק שבכל הספרים הוא כתוב וגם בת"כ ע"כ. וע"ש בתוס' אי רשב"ג ס"ל כפלוגתא דר"ע ור"י בן נורי דאיכא בברייתא בגמרא הכא ואי פליג רשב"ג אב"ש וב"ה דתרוייהו מודו במפלת יום פ"א שחייבת על כל לידה ולידה ורי"ב נורי ור' עקיבא נמי הכי אית להו הכא בגמרא. ומצאתי ג"כ בגיליון וז"ל בקונטריס גריס בסיפא דמתניתין ואין השאר עליה חובה וקשה וכי פליג אב"ש וב"ה דלכולהו אחרי מלאת מביאה על כל לידה ולידה וגרס ר"ת והשאר עלי' חובה וי"מ ואין השאר עלי' חובה דר"ל להביא קודם שתאכל בקדשים אבל ודאי חובה להביא אח"כ ע"כ. ולשון הר"ס אוחנא ז"ל בת"כ גרסינן והשאר עליה חובה וכן נראה שהיא גירסת הרמב"ם ז"ל שהרי פסק הלכה כרשב"ג בפירושו. ובחבורו הגדול כתב והשאר עליה חובה ובזה אין מקום להשגת הראב"ד ז"ל שהשיג שם עיין ביד פ"א מהלכות מחוסרי כפרה. אמנם הראב"ד ז"ל נראה שהוא גורס גם בת"כ ואין השאר עליה חובה כמבואר שם בפירושו על ת"כ עכ"ל ז"ל:
ועמדו קנין בו ביום: תוס' פ' הזהב (בבא מציעא דף נ"ב) ובגמרא בפירקין דבסמוך דף י':
בְרִבְעַתַיִם: שם פרק גט פשוט ובמנחות בפ' בתרא דף ק"ז פירשו תוס' ז"ל רבעתים רובע דינר שהוא אחד מששה עשר בסלע. ועיין בגמרא בפירקין דלקמן דף י' ותוסיף לקח טוב בזה. וכתב רש"י ז"ל לישנא אחרינא רִבְעַתַיִם לשון חצי הוא שבלשונם ובלשון ברייתא קורין לחצי דינר רבוע ע"כ. וכן פירש ג"כ בערוך ערך רבע ועוד פי' פירוש אחר רבעתים שני רביעים של סלע שיביאו שני דינרין כמו שנשבע ע"כ. ואיתה נמי בתוס' בפרק בתרא דר"ה דף ל"א. ומלת רִבְעֲתָיִם קריאתה הריש בנקודת חירק והבית בשבא והעין בשבא ופתח והתיו בקמץ והיוד בחירק. ושם פ' גט פשוט כתבו עוד תוס' ז"ל ונראה דגרסינן רִבעַתִים ביוד אחת ולא רבעתיים מאחר שהוא רובע דינר ואי גרסי' רבעתיים א"כ צריך לפרש דהיינו שתי רבעי חצי דינר דהיינו נמי רובע דינר וזה לא היה שום חשבון ועוד דאמרינן וכו' אבל בת"כ מצא רבי רבעתיים בשני יודין ע"כ. ורשב"ם ז"ל פירש שם ועמדו קנין שני תורין או שני בני יונה קרויין קן. ברבעתיים ברבעי דינר שני תורין ברובע דינר דהיינו מ"ח פרוטות דקצ"ב פרוטות יש בדינר ע"כ. ובגמרא בר"פ דלקמן גרסינן ת"ר גר בזמן הזה צריך שיפריש רובע לקנו ופירש רש"י ז"ל דלכשיבנה בית המקדש יביא כן כדקיימא לן דהגר צריך להביא קרבן וקרבן בפחות מרובע לא אפשר להפריש דאין מצוי קן בפחות מרובע כדאמרינן במתניתין ועמדו קנין בו מום ברבעתיים אבל בפחות לא אפשר דהא דקתני בברייתא הביא פרידה אחת אוכל בקדשים לערב היינו בתנאי שימא השנייה דלהביא פרידה אחת אי אפשר כדתניא בברייתא ע"כ. אלו שתוספות ז"ל בכתיבת יד כתבו דההיא דהביא פרידה אחת מיירי בדיעבד ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
האשה שיש עליה ספק חמשה זיבות: שראתה בג' ימים רצופין, כמה פעמים דם, ומסופקת אם בימי נדה או זיבה ראתה כל פעם:
וספק חמשה לידות: ר"ל או שהפילה כמה פעמים, ומסופקת מה הפילה כל פעם, אם מין חיוב או פטור:
מביאה קרבן אחד: תור או יונה לחטאת, דחטאת בא על ספק:
ואין השאר עליה חובה: ר"ל אינן עליה חובה מצד לידתה, להכי אסורה להביאן, כדי שלא יהיה כחולין בעזרה. ורק חטאת א' שרו לה חכמים שתקריב, כדי להתירה לאכל קדשים ולכנוס למקדש.
חמש לידות ודאות: שילדה כל פעם אחר מלואת של לידה הקודמת:
מעשה שעמדו קינים: ב' תורים או ב' בני יונה:
בירושלים בדינרי זהב: דינר זהב לכל קן. דע"י שנצטרכו להרבה קינין נתיקרו מאד:
אמר רבן שמעון בן גמליאל: הוא רשב"ג הנהרג בזמן החורבן, והוא אבי אבי אביו של רבי. אבל רשב"ג השני אביו של רבי, לא היה בזמן המקדש [ועיין מ"ש בס"ד בפירושינו ברפ"ב דאבות]:
המעון הזה: ר"ל נשבע אני במקדש הזה שהוא מעונה אלהי קדם:
עד שיהו בדינרין: מלת דנרין ר"ל דנרי כסף. אבל דנרי ר"ל דנרי זהב. שהוא היה חושש שע"י היוקר יתמנעו העניות מלהביא אפילו קן א', ויבואו לאכול קדשים או לכנס למקדש בטומאת הגוף שהוא בכרת. [ונ"ל דמשום דשיוזלו תולה בדעת אחרים, דאולי יתיקרו מטעם אחר, להכי השתמש בלשון זה שאינו שבועה כלל, רק הבטחת דברים [כנדרים ד"י]. וכך מצינו כ"פ שנזהרו מלשבע רק בלשון זה [ככריתות פ"ו מ"ג]. וכן מצינו שנשבעו כמה פעמים בעבודה [כב"ב די"א א' וגיטין נ"ח א']. שג"כ אינה שבועה. וכל זה מדהיו נזהרין מלשבע אפילו באמת]:
ואין השאר עליה חובה: אע"ג שמן התורה חייבות להביא השאר [כש"ס ד"ט ב']. אפ"ה הקיל משום עת לעשות לה' הפרו תורתיך. שע"י שלא היו נצרכות לכל כך קינין הרבה, הוזלו הקינין, וניצולו מאיסור כרת:
ועמדו קינים בו ביום ברבעתים: כל קן בעד רביע דינר כסף:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת