חק נתן/מדות/פרק ב

<< · חק נתן · מדות · פרק ב · >>

הר הבית פרק שני

גמרא - דף לד ע"ב

ע"ב במשנה: הר הבית וכו' רובו מן הדרום וכו'. ר"ל שהרוחק שיש בין חומת הר הבית לחומת העזרה היה לצד דרום יותר מכל הצדדין כי העזרה לא היתה באמצע הר הבית אלא היתה לצפון הר הבית ולכך יש הרחק בין חומת הר הבית לחומת העזרה לרוח דרום יותר משאר הרוחות כן פירשו הרמב"ם והרע"ב ז"ל ולכך היה שם רוב תשמישו ווטעם שעשו כן מפני שהעיר היתה לדרום הר הבית כמ"ש בפ"ק ושם היתה כניסת כל העם ועיין בספר תי"ט ז"ל אבל הר"ש ז"ל כתב וז"ל הר המוריה וכו' שעליו הבית בנוי רובו מן הדרום רובו של בנין בדרום ההר שבדרום ההר היה רוב תשמיש העזרה מן המזרח פחות מן הדרום שתשמיש המזרח וכו' כצ"ל נראה מדבריו שסובר שהעזרה היתה לדרום הר הבית ואפשר הא דאמר רובו של בנין בדרום אינו ר"ל בנין העזרה אלא ר"ל בנין הלשכות שהיה רובן בדרום כמ"ש שהיה שם הרחק הרבה יותר משאר רוחות לטעם הנז' ודו"ק:

שם: כל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל. ר"ל כשנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין הפתח לכניסה ומקיפין שם דרך ימין עד שמגיעין לשער שרוצין לצאת בו ויוצאים ממנו דרך שמאל אותו שער לכניסה ודו"ק:

דף ל"ה ע"א משנה: לפנים ממנו סורג. עיין בס' תי"ט ז"ל מ"ש בשם הראבי"ה ומ"ש עליו ובפי' הרב בס"פ ובשקלים פ"ז אינו כן אלא מ"ד די"ג השתחויות כנגד י"ג פרצות לא ס"ל שהיו רק שבעה שערים וכ"ה להדיא בירושלמי וצ"ל דלהראבי"ה גירסא אחרת בירושלמי עכ"ל ונעלה מעיני הרב ז"ל דברי התוס' שם בפי"ג דכתובות דף ק"ו בד"ה שבעה כנגד שבעה שערים שכתבו בשם ר"ת דלעולם ס"ל לאבא יוסי בן חנן דז' שערים היו בעזרה והא דחשיב י"ג היינו עם השערים הקטנים דהכל חשיב תדע דהא חשיב פשפשין שהיו לשער ניקנור אבל גדולים לא היו בעזרה אלא שבעה אותם המפורשים בפ"ק והעתיקו הירושלמי וכתבו וא"ת לרבנן נמי דתני שבעה שערים מאי קמתמה כנגד מי הון השתחוואות אינהו נמי מודו דעם הקטנים הוו י"ג כדפי' ואור"ת כיון דלא חשיבי בעינייהו כ"כ שיקראו אותם שערים אין נראה שיהא השתחוואות כננגדם אבל אבא יוסי בן חנן קרא אותם שערים עכ"ל הא שמעינן דרבנן ל"פ אאבא יוסי בן חנן וסברי דהיו י"ג שערים אלא דלא חשבי אלא הגדולים וכ"ה דעת הראבי"ה ושפיר כתב שהי"ג פרצות היו כנגד י"ג שערים ודו"ק והנה לכאורה נראה שדעת הראבי"ה ז"ל היא כדעת רש"י והרע"ב ז"ל שמפרשים החיל שער אמות הוא מקום פנוי י' אמות לפנים מהסורג עד חומת העזרה והשתא אתי שפיר שהי"ג פרצות היו כנגד הי"ג שערי העזרה דאי מפרש כהר"מ ז"ל חיל חומה שסובבת כל העזרה גבוה י' אמות א"כ לא הוו י"ג פרצות כנגד שערי העזרה דהא היה החיל מפסקי ביניהן ואפשר דאף בחיל היו י"ג שערים כנגד י"ג שערי העזרה והנה נראה דע"כ הראבי"ה סובר כדעת הרמב"ם ז"ל דחיל הוא חומה גבוה י' אמות דהא איכא לספוקי אי היו מעלות לעזרה לצד צפון ודרום וכן למערב במו שהיו למזרח או דילמא לא היו מעלות אלא לצד המזרח אבל לשאר הרוחות הוה ההר משופע ולא היו צריכים למעלות והנה נראה דהיו מעלות לכל הרוחות דומיא דבנין הבית לעתיד יובב"א הכתוב ביחזקאל שהיו לו מעלות לכל הד' רוחות ואע"ג דלא תני מתניתין מעלות אלא לרוח מזרח אין להקפיד בזה דהא כמה לשכות ומחילות דלא תני מתניתין כמ"ש התי"ט ז"ל בשם השלטי הגבורים וא"כ לפ"ז ע"כ דהראבי"ה מפרש פי' הרמב"ם ז"ל דקתני מתני' חיל י' אמות היו גבוה י' אמות אבל רוחב לא קתני ואיכא למימר שהיה רוחב הרבה והמעלות לא יפרצו בחומה אבל אי מפרש כפי' רש"י והרע"ב ז"ל דהחיל י' אמות הוא מקום פנוי י' אמות מהסורג עד חומת העזרה א"ב ע"כ המעלות יפרצו בסורג דהא לעזרת נשים י"ב מעלות ולעזרת ישראל ט"ו מעלות וא"כ לצפון ולדרום צריך כ"ז מעלות לעלות לעזרת ישראל שהן י"ג אמות וחצי ורוחב החיל מהסורג לחומת העזרה לא היה רק י' אמות ואיך כתב שלא היה פתוח ופרוץ אלא לצד מזרח ובני יון הם שפרצו הי"ג פרצות כנגד הי"ג שערים והא ע"כ המעלות היו פורצין בסורג ואפשר לומר דשאר הרוחות לא נמוכים כ"כ כמו רוח מזרח ובמעט מעלות סגי להו וכמו שמצינו בבנין העתיד ביחזקאל שלא היו מעלותיו רק שש ודו"ק ועי"ל דהגבוה שהיה לעזרת ישראל על עזרת נשים דוקא לרוח מזרח אבל לשאר הרוחות היתה שוה גובה עזרת ישראל לעזרת נשים וכן עיקר ודי למבין אלא דאכתי קש' לדעת הראבי"ה שהי"ג פרצות שפרצו מלכי יון היו כנגד הי"ג שערים ליכנס בכל צד לעזרה בהרוחה ואמאי הוצרכו לי"ג הא לא הוו צריכי רק לי"ב דהא לצד מזרח היה פתוח ופרוץ וצ"ע ולעניות דעתי החלושה נ"ל דבין בחיל בין בסורג בכל א' מהם היו בו י"ג פתחים מכוונים כנגד י"ג שערי העזרה כי למה יעשו י"ג פתחים בעזרה וסותמים בחיל או בסורג כי למאי נפקא שעשו י"ג שערים לעזרה בחד סגי שהוא כנגד פתח הסורג ולמאי הוצרכו כל הי"ג כיון שהם חתומים וסתומים בסורג לכך ע"כ לומר כדאמרן והא דפרצו מלכי יון י"ג פרצות הוא הסתום שבין הפתחים כי הם י"ג כמנין הפתחים שהיו ביניהן והחריבו כל הסורג וחזרו וגדרום כמו שהיו מתחילה ודו"ק:

שם: לפנים ממנו החיל עשר אמות. הנה בענין פי' החיל עשר אמות יש ג' דעות כי הנה להרמב"ם ז"ל שם בפי' המשנה בפ"ק משנה ה' כתב וז"ל חיל הוא חומה שסובבת כל העזרה מבית לחומת הבית וכן כתב בחיבורו בפ"ה מהל' ב"ה דין כ' וז"ל ולפנים מן הסורג החיל גובהו עשר אות וכו' הנה סובר הא דקתני מתני' החיל עשר אמות דאי אגובה דתני גבי סורג אבל הרע"ב ז"ל סובר מדלא קתני החיל גבוה י' אמות כדקתני גבי סורג ש"מ דלא קיא אגובה אלא מקום פנוי י' אמות ולפנים מן הסורג עד חומת העזרה הוא הנקרא חיל וכן הוא דעת רש"י ז"ל בפ"ק דיומא דף ט"ז ודעת אחרת להר"ש ז"ל דסובר כדעת הרמב"ם ז"ל דחיל הוא חומה אבל הא דקתני י' אמות לא קאי אגובה מדלא קתני החיל גבוה כדקתני גבי סורג אלא הא דקתני י' אמות קאי ארוחב שיש מן הסורג עד החיל ולדעתו גובה החיל לא קתני מתני' עיין עליו והנה הרמב"ם ז"ל סובר דאי אירי ברוחב ה"ל לבאר ולמיתני החיל רוחב י' אמות אלא מדסתם מתני' ולא ביאר ש"מ דקאי אגובה דתני גבי סורג ונ"ל דהר"מ ז"ל טעמו ונימוקו עמושמפרש הא דקתני י' אמות קאי אגובה אבל הרוחב שיש בין החיל לעזרה לא קתני דלהרע"ב ז"ל דקאי ארוחב שיש בין הסורג לעזרה א"כ סובר שלא יש שם רוחב כי אם י' אמות בשוה מן כל הרוחות ושאר הרוחב כולו שיש לכל הרוחות כדקתני מתני' רובו מן הדרום וכו' איירי בין חומת הבית לסורג וזה אין סברא הוא דרוב התשמיש' של העזרה היה רחוק לחוץ מן הסורג אבל לדעת הר"מ ז"ל ניחא דהא דקתני י' אמות לא קאי אלא אגובה אבל הרוחב היה הרבה בין החיל לעזרה ומעט רוחב שיש בין חומת הר הבית לסורג ובין הסורג לחומת החיל כי רוב הרוחה ניתן בין החיל לעזרה כי שם רוב תשמישו ודו"ק אלא דק"ל לדעת הרמב"ם ז"ל מהא דתנן בפ"ק דכלים דקתני הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וכו' החיל מקודש ממנו שאין עכו"ם וכו' לדעת רבינו ז"ל שיש שם שלש מקומות מובדלות ההר הבית והסורג והחיל למה לא נתנו מעלה לסורג על הר הבית בשלמא להרע"ב ז"ל ניחא כי לא יש שם כי אם שתי מקומות מובדלות הר הבית והחיל כי הסורג היא מחיצה לחיל אלא לדעת רבינו קשה וי"ל דרבינו ז"ל סובר כדעת הרא"ש ז"ל שהעתיקו הכ"מ ז"ל בפ"ה מהל' ב"ה שכתב שהסורג נעשה לטלטול שבת ולזה היה גבוה יו"ד טפחים כדין כל מחיצה דהיקף הר הבית לא מהני דהוי מוקף ולבסוף ישב דלא מהני ולכך הר הבית והסורג חדא קדושה הן כי לא נעשה הסורג אלא להתיר טלטול בשבת והא דתנן בספ"ה דפסחים יצתה כת ראשונה וישבה לה בהר הבית שניה בחיל הא דקתני וישבה לה בהר הבית היינו בין הסורג והחיל כי הסורג יקרא הר הבית כיון דחדא קדושה הן ולא נעשה אלא להתיר טלטול בשבת ולהרא"ש ז"ל מוכרחין לומר שסובר כדעת הרמב"ם ז"ל בפי' החיל י' אמות דאלת"ה מתני' קשיתיה דקתני וישבה לה בהר הבית וכן כתב התי"ט ז"ל ע"ש ושבות דאפשר לתקן גזרו במקדש כדאשכחן בכמה דוכתין ומ"ש התי"ט ז"ל כיון שהיה שם לעני' מהר הבית מקום לשמור שם שומרי המקדש למה לא יקרא מוקף לדירה מעיקרא וכו' י"ל בשלמא אם היה בנין המקדש לצורך השומרים הוי שפיר מיקרי מוקף לדירה מעיקרא אבל לא היה כן אלא אחר שנבנה המקדש היה צריך לשומרים למעלה וגדולה כדרך חצרות המלכים ולכך לא מיקרי מעיקרא מוקף לדירה ולכך לאחר שנבנה המקדש והוצרך לשומרים עשו לו סורג להתיר טלטול בשבת דהיו ישב ולבסוף הוקף ודו"ק ומ"ש התי"ט ז"ל הטעם לבנין הסורג שהוא לתת מקום והבדל בין העכו"ם הנכנסין להתפלל בבית ה' ובין ישראל וכו' זה הטעם לא יצדק אלא לפי' הרע"ב ז"ל שלא יש שם אלא שתי מקומות הר הבית והחיל והסורג היא מחיצה ביניהן להבדיל בין העכו"ם ובין ישראל אבל לדעת הרמב"ם ז"ל שיש שם שלש מקומות הר הבית והסורג והחיל לא יצדק טעם זה דהא יכולים העכו"ם ליכנס לסורג דלא קתני מתני' דכלים אלא החיל ועל כרחך לומר טעמו של הרא"ש ז"ל שהוא להתיר טלטול בשבת ומה שהקשה עוד על מ"ש רבינו ז"ל ועליו נאמר ויאבל חיל וחומה וכתב עליו הכ"מ ז"ל שהוא מפ' כיצד צולין וכתב עליו דאדרבה משם סתירה דמשני משכחת לה בבר שורא דכתיב ויאבל חיל וחומה וכו' משמע מהתם דחיל הוא סמוך לקרקע העזרה כו' ע"ש נ"ל דרבינו ז"ל סובר דיש חיל סמוך לקרקע העזרה וכדמשמע בפ' ביצד צולין ויש ג"כ זה החיל הגדול המקיף חומת העזרה ועל שניהם אמר בקינות ויאבל חיל ודו"ק נ"ל:

שם: וי"ב מעלות היו שם. על כרחך לומר דהר המוריה לא היה משופע כשאר הרים שהולכים ועולים בשיפוע דא"כ לא היו צריכי לכל אלו מעלות אלא שהיה מהלך במעלה ההר במישור ובשוה עד סוף החיל ושם עזרת נשים היתה גבוה ועולה לה בי"ב מעלות כל מעלה חצי אמה ומהלך בשוה כל עזרת נשים ועולה ממנה לעזרת ישראל בט"ו מעלות ומהלך כל עזרת ישראל בשוה ועולה ממנה לעזרת כהנים במעלה גבוה אמה ועליה דוכן יש בו ג' מעלות כל מעלה חצי אמה ומהלך כל עזרת כהנים והמזבח ובין האולם ולמזבח בשוה ועולה משם לאולם בי"ב מעלות והבן וכן הוא לשון הרמב"ם ז"ל בריש פ"ו מהל' ב"ה:

שם: ושלחה חצי אמה. אבל ארכה בכל רוחב ההר לצפון ולדרום כ"כ רש"י ז"ל שם בפ"ק דיומא דף ט"ז בד"ה ושלחה ובד"ה ותנן ראב"י ולא ידענ' מהיכא משמע ליה דילמא דוקא ברוחב השער ונ"ל טעמו הוא משום דמעלות האולם צריכי לכהנים לעמוד עליו לברך את העם ואם לא היו ברוחב העזרה לא היו מספיקין להם וכן הדוכן שלפני עזרת כהנים היו עומדי' עליו הלוים לשיר על הקרבן וכן ט"ו מעלות שלפני עזרת ישראל היו ג"כ עומדי' עליהם לשורר בשמחת בית השואבה ואם לא היו רחבים ברוחב העזרה לא היו מספיקין להם כי הלוים רבים הם וכיון שאלו צריכין לעשותן ברוחב העזרה עשו ג"כ מעלות שעולות בהן לעזרת נשים כן שלא לחלק ביניהן ודו"ק:

שם: וכל הכתלים שהיו שם היו גבוהים חוץ מכותל המזרחי וכו'. ר"ל הכותל שלמעלה משער שושן נמוך כדי שיהא העומד בהר המשחה רואה פתח ההיכל ממעל לו בשעה שמזה מדם הפרה נוכח ההיכל כן פי' הרמב"ם ז"ל בפירושו ובחיבורו בפ"ו מהלכות ב"ה דין ה' עיין עליהם וכן פי' רש"י ז"ל שם בפ"ק קמא דיומא דף ט"ז וראיתי לפסקי התוס' כאן שכתבו וז"ל כותל מזרחי גבוה ששה אמות וכשמזה רואה למעלה תוך פתח ההיכל עכ"ל נראה שרצו לפרש הא דקתני חוץ מכותל מזרחי הוא על הכותל כולו עצמו שהי' לצד מזרח ולא היה גובהו כי אם ששה אמות והוא כעין הבנין העתיד יובב"א שביחזקאל סי' מ' דכתיב וימד את רוחב הבנין קנה אחד וקומה קנה אחד והקנה הוא ששה אמות וכן נראה מפירש"י ז"ל שם שהעתיק האי מתני' דקתני כל הכתלים שהיו שם וכו' אהא דכתיב וקומה קנה א' ותימא הוא דהא קתני מתני' כל הפתחים שהיו שם גובהן עשרים אמה ורחבן עשר' אמות חוץ משל אולם דאיך אפשר לעשות שער גבוה עשרים אמה מלבד הכותל שעליו בחומה שקומתה ששה אמות וכי תימא הא דקתני כל הפתחים וכו' היא לבד מפתח שושן שהיה נמוך והא דקתני חוץ משל אולם היינו למעלה מעשרים אמה אלא של אולם אבל למטה מעשרים אמה יש פתח מזרחי של שושן הא לא אפשר לומר דהא אמרינן בפ"ק דיומא אי אמרת בשלמא ראב"י היא היינו דאיכסי ליה פיתחא אלא אי אמרת רבנן הא איכא פלגא דאמתא דמיתחזי ליה פתחא בגוויה מוכח שפתח המזרחי של שושן היה נמי גובהו עשרים אמה וע"ק אמאי הוצרכו לעשות כל כותל של שער המזרחי של שושן נמוך דמה הרויחו בזה הא אינו יכול לראות ממעל לו פתחו של היכל אלא דוקא מעל השער שהרי כל השערים היו מכוונים זה כנגד זה כדאמרינן בפ' הרואה דף נ"ד לא יקל אדם ראשו כנגד שער המזרחי שמכוון כנגד בית ק"ק ובפירש"י ז"ל שם בהדיא ע"ש מיהו לזה י"ל דהאי שער המזרח דקתני לאו שער שושן כפירש"י ז"ל אלא שער ניקנור וכן ראיתי להרמב"ם ז"ל שמפרש כן בפ"ז מהל' ב"ה דין ה' ולעולם אימא לך דשער שושן אינו מכוון כנגד פתחו של היכל ולכך עשו כל כותל המזרחי נמוך ששה אמות שיכול לראות מעליו פתחו של היכל אבל אכתי קשיא קמייתא קימא ונ"ל דגם הפסקי התו' מפרשי כפי' הרמב"ם ז"ל שלא היה רואה אלא מעל כותל השער דהשערים היו מכוונים זה כנגד זה והא דאמרי כותל מזרחי גבוה ששה אמות היינו הכותל שעל השער עליו אמרי היה גבוה ששה אמות וילפי מבית שלעתיד דכתיב ביחזקאל וקומה קנה אחד דמשמע להו דאיירי בכותל שעל שער המזרחי דשם אזיל ומודד לצד מזרח ואותו הכותל שהיה על שער המזרחי לכל אורך המזרח היה שוה ששה אמות קומתו וכן נראה מפי' הרד"ק ז"ל שם שמפרש כן למי שמעיין בדבריו היטב ודו"ק והנה מ"ש הרמב"ם ז"ל בפירושו וז"ל ואמרו שהוא נמוך מכ' אמה דרך משל כדי שיהא הנראה מהשער ההיכל יותר משתי אמות וכו' נ"ל שלא בדקדוק כתב זה דאה"נ דכשמשערין שער שושן כנגד ההיכל לבדו יכולין להגביה כותל שעל שער שושן עד כ"א אמה ופלגא דאכתי אישתייר פלגא דאמתא דפיתחא דהיכל דמיתחזי ליה בגוויה אבל הא אכתי איכא כותל שע"ג שער ניקנור דמפסיק בינייהו וע"כ ליכא למיחזי פיתחא דהיכל אלא מתוך פתחו של שער ניקנור והנה קרקע שער ניקנור למעלה מקרקע הר הבית שבו שער שושן י"ג אמות וחצי וכ' אמה של גובה חלל הפתח של שער ניקנור סך הכל ל"ג אמות וחצי דל מינייהו כ' אמה דגובה חלל הפתח דשער שושן פשו להו י"ג אמות וחצי מעל שער שושן כנגד מה דאישתייר בחלל גובה שער ניקנור ואי הוה כותל שעל שער שושן גבוה י"ג אמות וחצי איתכסי לי' פיתחא דשער ניקנור ושוב אינו יכול לראות משם פתחו של היכל גם אינו יכול לראותו מעל גבי הכותל שעליו אלא א"כ לא יהיה גובהו כי אם שמנה אמות דאכתי אישתייר פלגא דאמתא לפיתחא דהיכל וזה לא איפשר לומר כן דא"כ הוי כותל שער ניקנור נמוך מכותל שער המזרח של שושן ותנן כל הכתלים שהיו שם היו גבוהים חוץ מכותל המזרחי וכו' אלא ע"כ שלא היה רואה לפתחו של היכל אלא מתוך פתחו של שער ניקנור וא"כ איך כתב שאם הוא נמוך מכ' אמה והיה הנראה משער ההיכל יותר משתי אמות והא איכא כותל דשער ניקנור מפסיק אלא עכ"ל שלא בדקדוק כתב זה ואיני יכול להגביה הכותל שעל שער שושן יותר מי"ג אמות דאכתי אישתייר פלגא דאמתא דפיתחא דשער ניקנור ומשם רואה פתחו של היכל והבן זה היטב והנה להר"ש ז"ל יש דעה אחרת בזה שמפרש הא דקתני חוץ מכותל המזרחי של חיל שהיה נמוך בעשר אמות לראות מעליו פתחו של היכל והוא כפי' ששמע פעם אחרת מרבו שמפרש החיל עשר אמות קאי אגובה ונראה שמפרש הא דקתני כל הכתלים לא אכתלים שע"ג השער כפירש"י והרמב"ם ז"ל אלא על גובה הכותל מתחתיתו עד למעלה ולא יכולתי לכוין פירושו איך לא חששו אלא לכותל זה של החיל ולא חששו לכותל מזרח של הר הבית גם לא חששו לכותל עזרת נשים לשיטתו שהיה לה כותל כמו שעתיד לפרש בעז"ה ועוד דסתיר דידיה אדידיה דהכא כתב חוץ מכותל מזרחי של החיל ולעיל בפ"ק גבוה השערים היו להר הבית כתב שער המזרחי שבחומת עזרת נשים סוף דבר לא ירדתי לסוף דעתו וצ"ע והנה לדעת רש"י והוס' דסברי דעזרת נשים היו כתלים והיה לה שער כמו שעתיד לבאר בע"ה הנה לדעתם צריך שלא יהיה גבוה כותל שעל שער שושן יותר מחמש אמות וחצי דאכתי פש ליה פלגא דאמתא דפיתחא דעזרת נשים ומשם מכוין ורואה בפתח דשער ניקנור ומשם לפתחו של היכל וא"ם קשה איך כתבו כאן הפסקי תוס' כותל מזרחי גבוה ששה אמות וכן מוכח ג"כ לרש"י ז"ל שם ביחזקאל שהעתיק למתני' דקתני כל הכתלים וכו' אהא דכתיב וקומה קנה אחד ואפשר לומר דסברי הא דקתני חוץ מכותל מזרחי נכלל בו ג"כ כותל שער עזרת נשים כי הכל הוא מחנה לויה והיה הכהן המזה רואה ממעל לו שלא היה אותו כותל גבוה כי אם ו' אמות דומיא דכותל שער שושן ואכתי אישתייר אמתא ופלגא בחלל שער ניקנור ודו"ק אלא שאין משמע כן מפירש"י ז"ל שם בפ"ק דיומא דף ט"ז בד"ה אמרת בשלמא ע"ש:

שם: של ארבעים מ' אמה. כתב הר"ש ז"ל ואיני יודע אם מרובעות וכו' ולעד"ן כיון שעשו אותם מעין בנין העתיד המפורש ביחזקאל כדמייתי מיניה ראיה מסתבר' שעשו בדמותם ובצלמם באורך וברוחב ולא הרוחב כי אם שלשים כמפורש שם דאלת"ה היה לו לתנא לבאר שהיו ארבעים על ארבעים אלא מדלא ביאר ש"מ שסמך על מה שמפורש ביחזקאל וכן ראיתי ראיה להרד"ק ז"ל שם שכתב בן ודו"ק:

שם: וחלקה היתה וכו'. כתב הרמב"ם ז"ל בפירושו וענין חלקה שהיתה פרוצה ואין כותל מקיף לה וכו' אבל הר"ש ז"ל כתב וחלקה היתה כל חומה עזרה החיצונה פנויה מכלים בראשונה ולבסוף הקיפוה כצוצרה זיזין וגזוזטראות נעצו בחומה וכו' ואזיל לשיטתיה שפירש לעיל עזרת נשים היא חומה העזרה החיצונה וכן פי' רש"י ז"ל שם בפ' החליל דף נ"א ע"ב ע"ש. והנה יש לחקור לשיטתייהו אם היה לה שער והנה מפירש"י ז"ל שם בפ' החליל נראה שהיה לה שער שכתב שם אהא דתנן עד שמגיעים לשער היוצא ממזרח מעזרת נשים להר הבית לשיפולו למזרח והשער ההוא מכוון כנגד שער שמעזרת ישראל לעזרת נשים וכו' וכן נראה נמי מפירושו שם בפ' הרואה דף כ"ד גבי לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח ע"ש וכן נראה נמי מפירושו שם בפ"ק דיומא דף י"ז בד"ה ומתכוין ורואה ע"ש וכן נראה נמי מדברי התוס' שם בפ' כיצד צולין דף פ"ג גבי אהא דתנן בתמיד ראש המעמיד היה מעמיד את הטמאים בשער המזרח ע"ש וכ"ה דעת הרע"ב ז"ל כאן בד"ה שהכהן השורף את הפרה והנה לדעת הרמב"ם ז"ל שכתב שהיתה פרוצה ואין כותל מקיף לה קשה שהרי שם בפ"ז מהל' כלי המקדש דין ו' כתב וברגל מוסיפין שלש לפתיחת שער התחתון והוא שער עזרת נשים והא כיון שהיתה פרוצה שער מאין לה וי"ל דשער זה עשו אחר שהיקיפוה גזוזטרא ודו"ק:

הר"ש בד"ה וכן הן עתידות וכו': דכתיב במקרא כצ"ל והס"ד ואח"כ ד"ה ויוציאני וכו' ישראל הס"ד ואח"כ ד"ה אל החצר החיצונה וכו' כמו שכתוב הס"ד ואח"כ ד"ה אלא שאינן מקורות וכו' החיצונה שלשים לשכת את הרצפה וכו' כצ"ל. וכונתו לפרש קטורות הן לולין שמעלות העשן הנקראים בלשון ערב"י מדכנא"ת והיו פוסקות אותה הרצפה שעל גביהן כדי להעלות העשן למעלה כי עזרת נשים לעתיד היה עלייה עליה סביב סביב ויש בה שלשים לשכות כמ"ש שם ביחזקאל סי' מ' ויביאני אל החצר החיצונה והנה לשכות ורצפה עשוי לחצר סביב סביב שלשלים לשכות אל הרצפה ורצפה היא עלייה כפירש"י ז"ל שם ואלו המקטורות היו פוסקות הרצפה שעל גביהן ועולות למעלה ודו"ק:

בד"ה היא הייתה לשכת המצורעים וכו': והלשכה לא נתקדשה עכ"ל. כתב התי"ט ז"ל ובחנם כתב הרר"ש שלשכה זו לא נתקדשה ולי נראה כונת הרב ז"ל שכתב לא נתקדשה ר"ל בקדושת עזרת ישראל דלא תימא כיון שהיתה צפונית מערבי' נכללת בכלל קדושת עזרת ישראל קמ"ל שלא היתה קדושתה כן ולכך המצורעים אע"ג דמחוסרי כפרה הן טובלין בה ודו"ק:

ע"ב הר"ש בד"ה וראשי פספסין: גיזרין של עץ מונחין בארץ וכו'. והוא לאפוקי שלא תאמר בולטין ויוצאין מן הכותל כפי' הרע"ב ז"ל דהא אסור משום לא תטע כל עץ וזה האיסור הוא מתחיל בתחילת עזרת ישראל דהיינו שער ניקנור כמ"ש בחידושי בפ"ק דתמיד גבי ומי הוו אכסדראות וכו' ע"ש ואפשר גם דעת הרע"ב ז"ל שהיו נעוצין בכותל בלא בנין שאין איסור אלא בבנין כמ"ש הכ"מ ז"ל בפ"א מהל' ב"ה דין ט' ודו"ק:

בד"ה ודוכן הכהנים לברך את העם וכו': אבל הרע"ב ז"ל כתב ודוכן של לוים בנוי עליה וכו' וכ"ה דעת הרמב"ם ז"ל בפ"ו מהלכות ב"ה דין ו' שכתב וז"ל ועל הדוכן העולה מע"י לעה"כ היו הלוים עומדי' בשעה שאומרים שירה על הקרבן וכן כתב רש"י ז"ל שם בפ"ק דיומא דף ט"ז בד"ה ודוכן וכן נראה שהרי ברכת כהנים את העם היתה על מעלות האולם כדשנינו בר"פ אחרון מתמיד ותימא על הר"ש ז"ל וצ"ע והא דתנן הכא וט"ו מעלות וכו' שעליהן הלוים אומרים בשיר איירי בשמחת בית השואבה כדאיתא בפ' החליל ע"ש ואפשר שסובר הר"ש ז"ל דהא דתנן בתמיד וברכת כהנים היתה במעלות האולם היינו לרבנן דלית להו דוכן אבל לראב"י דאית ליה דהוה דוכן סובר דברכת כהנים היתה על אותו דוכן אבל שיר הלוים היה על ט"ו מעלות שעולות לעזרת ישראל ודו"ק:

הדרן עלך פ' הר הבית