חק נתן/מדות/פרק א

חק נתן · מדות · פרק א · >>

מסכת מדות - פרק א - בשלשה מקומות

דף לד ע"א - גמרא

דף ל"ד משנה: ואחת לשכת הקרבן:    תימא איך היו הלויים שומרים שם בלשכת הקרבן דהאי לשכה היא מהארבעה לשכות שהיו בבית המוקד והיא מהשתים שהיו בקודש שהיא היתה מערבית דרומית ואיך היו הלוים שומרים בה והא אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד ואף לדעת מי שסובר שלא היו בעזרה אלא שקידשו אותן ב"ד ולא היו בקדושת עזרה מ"ת איך היו הלוים שומרים בפנים במקום קדש והכהנים היו שומרים שם בחוץ בתוך בית המוקד הא מצות שמירתו שיהיו כהנים שומרים מבפנים ולוים מבחוץ כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ח מהלכות בית הבחירה דין ד' ועוד תנן לקמן ובן לוי ישן לו מבחוץ ועוד אמאי הוצרכו לשמירה זו של הלוים בלשכה זו כיון שהיו הכהנים שומרים שם בבית המוקד ולדעת מי שאומר שאף הלוים שומרים עמהם אלא שאלו מבפנים ואלו מבחוץ והנה לדעת המפרש שם בפ"ק דתמיד שמפרש בית המוקד כיפה ר"ל שהיה בנוי על גבי כיפה שהיה תחתיה לשכה של אבנים ובאותה לשכה שהיה תחתיה היו שם ד' לשכות אלו וע"י מעלות היו עולות מהלשכות שמה לבית המוקד ע"ש וכן נראה מפי' הרע"ב ז"ל שם בתמיד וכאן במדות שמפרש כן שכתב בית המוקד כיפה וכו' אלא כיפה עשוייה בארץ ועוד כתב כאן ובית המוקד שלא היתה אלא כיפה על הארץ וכו' ואין להקשות לפי' זה איך תתני במתני' שתים בקודש הא הוו מחילות ומחילות לא נתקדשו י"ל הא דקתני שתים בקדש ר"ל שהן כנגד מקום הקדש שבבית המוקד ולעולם הן חול דמחילות לא נתקדשו ולפ"ז הא דקתני וראשי פשפשין מבדילין בין קדש לחול לא קאי אלשכות אלא אבית המוקד עצמו ולפי' זה ניחא הא דהיו לוים שומרים שם בלשכת הקרבן דלשכה זו לא היתה קדש וזה המקום שהיה תחת בית המוקד לא היתה בו שמירה כי השמירה לכהנים לא היתה אלא בבית המוקד עצמו א"נ י"ל הא דהיו ב' לשכות אלו קדש משום שהיו פתוחות למקום הקדש והא דלוים היו שומרים שם בלשכת הקרבן לא בתוכה ממש אלא בצידה. העולה שלפי' המפרש דתמיד ניחה מה שהקשינו אבל מפי' הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה דתמיד נראה שאינו מפרש כן אלא שמפרש שהיה גגו במין כיפה דומה לעגולה ולפירושו היו הד' לשכות במקצועות בית המוקד עצמו ולפי' זה הדרן קושיין לדוכתן ונ"ל דגם הרמב"ם ז"ל מפרש כפי' המפרש דתמיד שהרי כתב לקמן ולפי שהיו אלו הד' לשכות שתים מהן והם מצד העזרה קדש ושתים חול עשו בקרקעיתם ממעל שבכות להבדיל קרקע השתים של הקדש וכו' ממה שכתב בקרקעיתם ממעל משמע שהיה תחת הכיפה והיו פתוחות במקצועות בית המוקד עצמו והא דקרי לגגן קרקעיתם משום שהיה קרקע בית המוקד עצמו ומ"ש בפי' דתמיד וז"ל וכיפה היא ידועה שגגה דומה למקצת עגולה עכ"ל הא דאמר שגגה לא קאי אבית המוקד אלא קאי אכיפה וה"ק שגג הנקרא כיפה דומה לעגולה ודו"ק נ"ל:

שני שערי חולדה מן הדרום:    טעם דהיו לו שני שערים לרוח דרום משום דירושלים היתה לדרום הר הבית כדכתיב ביחזקאל סימן מ' ועליו כמבנה עיר מנגב ע"ש פי' רש"י ורד"ק ז"ל לכך עשו לו ב' פתחים משום דרוב העם משם נכנסין וזה נ"ל טעם לשער טדי מן הצפון שלא היה משמש כניסה ויציאה כי לאותו רוח לא היה ישוב כלל כי העיר לצד דרום והא דכתיב ביחזקאל סימן מ"ו הבא דרך הצפון להשתחות וגו' מוכח דשער צפון היה משמש כניסה ויציאה שם איירי בשערי העזרה ודו"ק והא דנקראו שערי חולדה עיין להתי"ט ז"ל ומצאתי טעם נכון שנקראו כן על שם שרוב העם נכנסין ויוצאין דרך שם כמ"ש לכך נקראו שערי חולדה כמ"ש האזינו כל יושבי חלד ודו"ק:

קיפונוס מן המערב:    כת' התי"ט ז"ל וז"ל והא דהולך מן המערב ואינו מקיף דרך ימין בחושבנ' בעלמא לית לן בה וכו' ולי נראה דדרך ימין מקיף ומאבראי קא מקיף ודו"ק והא דנקרא כיפונוס עיין בשלטי הגברים בפ"ג:

טדי מן הצפון וכו':    טעם שנקרא טדי עיין בפסקי תוס' ועיין בס' שלטי הגבורים בפ"ג:

שער מזרחי עליו שושן הבירה צורה וכו':    הא דלא כתב שהיה משמש כניסה ויציאה כמו גבי שערי חולדה וקיפונוס נראה שלא היה משמש אלא לפרה ומסעדיה שהיו יוצאין משם להר המשחה דהא כבש היה שם משער זה להר המשחה כדתנן במסכת פרה בפ"ג וכבש היו עושין מהר הבית להר המשחה כיפין ע"ג כיפין וכיפה כנגד האוטם וקאי אשער זה כדתנן הכא ודו"ק:

שבדרום שער הדלק שני לו וכו':    קא מקיף דרך ימין מגואי כי שער הדלק הא סמוך לשער העליון שהוא סמוך למערב כדתני אבא יוסי בן חנן לקמן ספ"ב אבל הא דתנן ושבצפון שער הניצוץ וכו' קא מקיף דרך שמאל מגואי כי שיר הניצוץ הוא סמוך למערב והוא שער יכניה דתני אבא יוסי בן חנן לקמן ספ"ב דהא חשיב סמוך לו שער הקרבן וכין דתפש סדר האי תנא בשערי דרום מסתמא תפש נמי סדר האי תנא בשערי הצפון ודו"ק:

שבמזרח שער נקנור ושתי לשכות היו לו אחד מימינו וא' משמאלו:    לכאורה נראה דזהו הא דתנן לקמן ספ"ב ושני פשפשים היו לו א' מימינו ואחד משמאלו כי הן היו שערים לאלו הלשכות והא דחשיב להן בי"ג שערי העזרה משום דהיו פתוחות נמי לעזרה כדחשיב שער בית המוקד משום דהיה פתוח נמי לעזרה ולפ"ז יהיו אלו השתי לשכות בחלל קיר החומה ולא בחלל העזרה עצמה ובזה ניחא הא דתנן לקמן בפ"ה שש לשכות היו בעזרה וכו' ולא תני שמונה לשכות וליחשוב הני תרתי בהדייהו אלא ש"מ דלא הוו בעזרה אבל מדרי הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' ב"ה דין ט"ז נראה דסבר הני תרתי נמי הוו בחלל העזרה עצמה שכתב שמנה לשכות היו בעזרת ישראל קא מני להני תרתי בהדייהו וצ"ע וראיתי לו בפי' המשנה שם בפ"ו דשקלים שפי' ושני פשפשין היו לו פשפשין דלתות קטנות שעושין בבבתי הגדולים בעצם דלתות השערים הגדולים וכו' וכן פי' שם הרע"ב ז"ל ולא הוי דומיא להא דתנן לקמן בפ"ד וב' פשפשין היו לו לשער הגדול א' בצפון וא' בדרום דהתם אינם בעצם השער אלא רחוקים קצת מהשער בפי' הרע"ב שם וכדמוכח במתניתין ואפשר שדקדק לחלק ביניהן הוא משינוי לישנא דמתני' דהכא תני א' מימינו וא' משמאלו ושם תני א' בצפון וא' בדרום ועוד מדתני הכא וב' לשכות היו לו א' מימינו וא' משמאלו ואם ב' הפשפשין היו לצדדיו לא היו הלשכות לימינו ושמאלו אלא לימין ושמאל הפשפשין ודו"ק:

ושבצפון שער הניצוץ וכמין אכסדרה היה ועליה בנויה על גביו וכו' ופתח היה לו לחיל:    ז"ל הרע"ב ז"ל וכמין אכסדרא היה ב' כותלים א' מצד זה וא' מצד זה לשער היו בולטין ויוצאין מחוץ לחומת העזרה לצד הר הבית ועליה בנויה למעלה על אותן ב' כתלים ופחת היה לו לחיל באחד מן הכתלים היה פתח היוצא לחיל וכו' עכ"ל לא ידעתי למאי איצטריך פתח זה באחד מן הכתלים לחיל כי הלוא אותו השער עצמו היה פתוח לחיל כי ממנו נכנסנין ויוצאין לחיל ולולי פירושו הייתי מפרש הא דקתני ופתח היה לו לחיל קאי אעליה כי העליה היה לה הפתח לצד החיל ולא לצד העזרה דכשעולין לה אינם עולין אלא מצד החיל ואע"ג דקתני היה לו ולא קתני היה לה אין להקפיד בזה כי היה לו קאי אשער כמ"ש על גביו ודו"ק:

שתים בקדש וכו':    עיין מ"ש בחידושי בפ"ק דתמיד דף כ"ה ע"ב בד"ה כיפה:

מערבית דרומית היא היתה לשכת טלאי קרבן:    עיין מ"ש בחידושי בפ"ג דתמיד בד"ה אמר להם צאו והביאו טלה:

פירוש הר"ש

הר"ש בד"ה ובית הניצוץ וכו'. והם למען עם כ"א מקום וכו':    עיין לחידושי למס' תמיד בפ"ק דף כ"ו ע"ב בד"ה שהכהנים שומרין למעלן שהארכתי בזה:

הר"ש בד"ה בבית המוקד: באותן ב' לשכות שהיו לבית המוקד הבנויות בקדש וכו':    נראה מדבריו שהכהנים היו שמורים בתוך אותן הב' לשכות ממש שהיו בקדש ותימא הוא איך היו יכולים לישב שם הא אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד וכ"ש לפי מה שכתבתי בחידושי בריש תמיד בד"ה והרובין שומרים שם דהוכחתי שם מדברי הרמב"ם ז"ל והפסקי תוס' שהשומרים היה להם זמן קבוע לישן ע"ש וא"כ איך היו ישינים בקדש ואפשר לפי מה שהוכחתי שם לדעת הרמב"ם והר"ש ז"ל שלא היו אלו הלשכות בנויות כלל בעזרה אלא שקידשו אותן בית דין י"ל שלא קידשו אותן בקדושת העזרה ממש ונקיל בהן לישב שם ולישן שם וע"ש בחידושי בד"ה כיפה ועי"ל הא דכתב בתוך אותן ב' לשכות אינו ר"ל בתוכן ממש אלא ר"ל לפניהם ומ"ש בסוף הדיבור מבחוץ קאי נמי לאותן ב' לשכות שהיו בקדש ודו"ק:

בד"ה ה' שומרים וכו' כלומר אלו ואלו מתוכן וכו' - כצ"ל:

בד"ה חמשה וכו': מפרש במס' תמיד שנים מהן וכו' אלא לה' שערים מרוחקים עכ"ל:    כצ"ל:

בד"ה ה' שערים היו להר הבית: לחומת עזרת נשים המקפת כל ההר לפנים מן החיל ועוד כתב לקמן שער המזרחי שבחומת עזרת נשים:    ותימא דעזרת נשים אינה מקפת כל ההר אלא עזרת ישראל היא המקפת וצ"ע ודו"ק:

בד"ה גמר הכהן וכו': ונתן כל כסותו עליה וכו':    כצ"ל. ותיבת לוי נמחק נ"ל ודו"ק:

הדרן עלך פרק בשלשה מקומות