חק נתן/מדות/פרק ג
המזבח פרק שלישי[עריכה]
גמרא[עריכה]
המזבח היה ל"ב על ל"ב: הנה במקום המזבח נחלקו בו קדמונינו ז"ל הנה שם בזבחים בר"פ ק"ק דף נ"ח גרסי' א"ר אסי א"ר יוחנן אומר היה ר' יוסי כוליה מזבח בצפון קאי ופירש"י ז"ל גמרא גמיר לה ר' יוחנן ובעי התם ר' זירא למידק להא דר' יוחנן מהא דתנן בתמיד ביררו משם עצי תאנה יפים לסדר מערכה שניה של קטורת כנגד קרן מערבית דרומית משוך מן הקרן כלפי צפון ארבעה אמות ובעי לאוקמא דר' יוסי היא דתניא ר' יוסי אומר זה סימן כל הניטל בפנים וכו' וכל הניטל בחוץ ליתן לפנים אינו ניטל אלא בסמוך שאין לפנים וקאמר מאי הניטל בחוץ ליתן בפנים גחלים דכל יומא ויומא ודייק מאי קסבר ר' יוסי אי קסבר כוליה מזבח בדרום קאי כ"ז בעי למיתי וא"נ קסבר קדושת היכל ואולם חדא היא כ"ב בעי מיתי ואי קסבר חציו בצפון וחציו בדרום י"א בעי למיתי וא"נ קסבר קדושת היכל ואולם חדא היא שית בעי למיתי אלא לאו משום דקסבר כוליה מזבח בצפון קאי והני ד' אמות אמה יסוד ואמה סובב ואמה מקום קרנות ואמה מקום רגלי הכהנים דכי מסגת לקמיה טפי תו ליכא פתח ורב אדא בר אהבה אוקי להאי מתני' ר' יהודה היא דאמר מזבח ממוצע ועומד באמצע עזרה ול"ב אמות היו לו עשר אמות כנגד פתחו של היכל י"א מכאן וי"א אמה מכאן נמצא מזבח מכוון כנגד היכל וקסבר קדושת היכל ואולם חדא מילתא היא ושית בעי למיתי והא דקתני ד' אמה לבד מאמה יסוד ואמה סובב ורב שרביא אומר ד' אמות דקתני בהדי אמה יסוד ואמה סובב ומוקי לה כר' יוסי הגלילי דשמעינן ליה דאית ליה כוליה מזבח בצפון דתניא ר' יוסי הגלילי אומר מתוך שנאמר ונתת את הכיור בין אהל מועד וכו' ואומר ואת בזבח העולה וגו' מזבח בפתח אהל מועד ולא כיור בפתח אהל מועד היכן היה נותנו בין האולם ולמזבח משוך קימעא כלפי דרום וקאמר מאי קסבר אי קסבר כוליה מזבח בדרום קאי לוקמיה מכותל היכל ולדרום בין אולם ולמזבח וא"נ קסבר קדושת היכל ואולם חדא היא נוקמיה מכותל האולם ולדרום כבין אולם ולמזבח א"נ קסבר חציו בצפון וחציו בדרום נוקמיה בכותל היכל ולדרום בין אולם ולמזבח וא"נ קסבר קדושת היכל ואולם חדא היא נוקמיה מכותל אולם ולדרום בין אולם ולמזבח אלא לאו משום דקסבר כוליה מזבח בצפון ונוקמיה בין היכל ולצפון קסבר קדושת היכל ואולם חדא היא כי נמי מוקמת ליה מכותל היכל ולצפון הו"ל בין אולם ולמזבח ונוקמיה מכותל אולם בבין האולם ולמזבח אמר קרא צפונה שיהא צפון פנוי מכלום וקאמר עוד מאן תנא דפליג עליה דר' יוסי הגלילי ראב"י היא דתניא ראב"י אומר צפונה שיהא צפונה פנוי מכלום ואפי' מן המזבח ע"כ הסוגיא המורם מסוגיא זו ששלש מחלקות בדבר דר' יוסי בן חלפתא ור' יוסי הגלילי סברי דכוליה מזבח בצפון וכן אשכחן ליה לרשב"י שם בפ' איזהו מקומן דף נ"ג דסבר הכי גבי הא דאמר זה וזה יסוד דרומי וכן אשכחן לר"א דסבר הכי שם בפ' קדשי קדשים דף ס"ג ע"ב וראב"י סבר כוליה מזבח בדרום ור' יהודה סבר ממוצע היה עשר אמות נגד פתחו של היכל וי"א אמה מזה וי"א אמה מזה והנה תנן לקמן בפ' בתרא מן הצפון לדרום קל"ה אמות הכבש והמזבח ס"ב מן המזבח ולטבעות שמנה אמות מקום הטבעות כ"ד מן הטבעות לשלחנות ד' מן השלחנות ולננסין ד' מן הננסין לכותל העזרה ח' אמות והמותר בין הכבש ולכותל ומקום הננסין והאי סתמא מוקי לה שם בפ"ק דיומא דף ט"ז ע"ב כראב"י דאמר כוליה מזבח בדרום קאי והקשה שם רש"י ז"ל וז"ל ואי קשיא היכי מתוקמא סתמי מדות אליביה הא שמעי' מהאי סתמא שאוכל המזבח ז' אמות בצפון על כרחך הכי מפרשת הני כ"ה אמות שאתה נותן שאין בין כבש לכותל אלא ה' אמות ומחצה והכבש והמזבח ס"ב אמות הרי המזבח כולו בדרום קאי וכולו כנגד אמצע העזרה והמותר כולו למקום הננסין עודפים שם שיטה אחרת בסוגיא ול"ג ש"מ ראב"י היא והוי מחלוקת רביעית דתנא דמות ס"ל רוביה בדרום ע"ש לדבריו ובתוס' והנה הרמב"ם ז"ל שם בפ"ה מהל' ב"ה דין י"ג וי"ד וט"ו העתיק להאי מתני' והמותר נתן חציו לננסין וחציו מן הכבש ולכותל וא"כ יהיה המזבח אוכל בצפון ז' אמות והוי האי סתמא דלא כראב"י דאמר כולה מזבח בדרום והוי מחלוקת רביעית ועל כרחך שמפרש סוגיא דיומא כשיטה אחרת שכתב רש"י ז"ל ול"ג ש"מ ראב"י היא ואע"ג דשם ביומא אמרי מאן תנא מדות ראב"י היא ודייקי מהא דתנן לעיל בפ"ב אמר ראב"י שכחתי מה היתה משמשת היינו עד שם המסדר הוא ראב"י אבל משם ואילך לא אתבריר מאן הוא והכי דייק לישניה דרבינו ז"ל שם בפי' המשנה שכתב וז"ל וממה שאמר ראב"י שכחתי מה היתה משמשת ראיה שהוא המגיד כל מה שהקדמנו בסדר הבית וכן ביאר הש"ס עכ"ל ודו"ק. ופסק כהאי סתמא דמדות אע"ג דשם בפ"ג דיומא דף ל"ז סתם לן רבי כראב"י דקתני בא לו למזרח העזרה לצפון המזבח ודייק הש"ס מדקאמר לצפון המזבח מכלל דמזבח לאו בצפון קאי מני ראב"י היא וכו' ומ"מ האי סתמא עיקר דהוי בדוכתיה ועוד דההוא סתמא לא הוי אלא מדיוקא אבל סתמא דהכא מפורש הוא מדקתני סתמא והמותר בין הכבש ולכותל ומקום הננסין ש"מ דחלקיהו בשוה דאי לאו הכי היה לו לפרש ועוד דסוגאי דפ"ק דיומא דף ט"ז ע"ב מוכחא דסברא פשטא דמתני' הכי מדקאמר ואי ס"ד מדות ר' יהודה היא מזבח באמצע עזרה מי משכחת לה האי רובא דמזבח בדרום קאי מוכח דהאי סוגיא סברא תנא דמדות מחלוקת רביעית היא וסבר דרוב מזבח בדרום ואוכל ז' אמות בצפון כפשטא דמתני' ונראה דדעת רביעית זו היא דעת ר"א בר' שמעון כדאיתא בפ"ג דיומא דף ל"ו דקאמר מאן שמעת ליה דאמר בין האולם ולמזבח צפון ר"א בר' שמעון היא עיין פירש"י ז"ל שם ובדף ל"ז דפרי' והא רישא ראב"ש היא ע"ש פירש"י ז"ל ואע"ג דרבינו ז"ל שם בפ"ג מהל' עבודת יוה"כ דין ב' כתב היכן מגריל במזרח העזרה בצפון המזבח משמע דסבר דכוליה מזבח בדרום כראב"י כדדייק שם הש"ס י"ל דרבינו ז"ל לישנא דמתני' נקט אע"ג דס"ל דמזבח אוכל בצפון ז' אמות ובזב ניחא הא דכתב רבינו ז"ל שם בריש פ"ד ופרו היה עומד בין האולם ולמזבח והא הש"ס פריך שם רישא ראב"ש וסיפא ראב"י ומשני כולה ראב"י היא ותני בבין האולם ולמזבח וכיון דרבינו ז"ל שם בפ"ג כתב בצפון המזבח כראב"י א"כ איך לא כתב שם בפ"ד בבין האולם ולמזבח כמו שהגיה הש"ס אבל במ"ש ניחא דרבינו ז"ל לא פסק כראב"י דמזבח כוליה בדרום אלא כתנא דמדות דמזבח רוביה בדרום ואוכל ז' אמות בצפון והשתא אתי מתני' כפשוטה ופרו היה עומד בין האולם ולמזבח דאכתי איכא ז' אמות בצפון והא דנקט בצפון המזבח לישנא דמתני' נקט ועי"ל דלא דייק הש"ס מדקאמר לצפון המזבח מכלל דמזבח לאו בצון קאי אלא מדקאמר לצפון המזבח בלמ"ד משמע להלן מהמזבח לצד צפון ולכך דייק דמזבח לאו בצפון קאי אבל רבי' ז"ל דייק בלישני' וכתב בצפון המזבח בבי"ת דמשמע בצד צפון שבמזבח דהיינו באותן ז' אמות שאוכל בצון ודו"ק ומרן ז"ל כתב שם בפ"ג דרבינו פסק כראב"י וכתב שצריך להגיה בדברי רבינו כבין האולם ולמזבח ותמהיני עליו איך כתב דרבינו פסק כראב"י והוצרך להגיה והא רבינו בהדיא שם בפ"ה מהלכות ב"ה פסק כתנא דמדות שהיה אוכל בצפון ז' אמות אבל אכתי קשה הא דכתב רבינו פ"ה מהל' ב"ה דין ט"ז וז"ל מכותל צפוני של עזרה עד כותל המזבח שהוא רוחב ששים ומחצה וכנגדו מכותל האולם עד כותל מזרחי של עזרה שהוא אורך ע"ו כל המרובע הזה הוא הנקרא צפון והוא המקום ששחטים בו קדשי קדשים עכ"ל. וכן כתב בפי' המשנה בריש פ"ה מזבחים וכתב מרן ז"ל שם פלוגתא דתנאי בפ"ב דזבחים ופסק כרבי דאמר הכי עכ"ל ותימא הוא שהרי שם בפ"ב דזבחים דף ך' ושם בפ"ג דיומא דף ל"ו קאמר הש"ס השתא רבי אדרבי יוסי בר יהודה מוסיף אדראב"ש לא מוסיף אלמא דרבי מודה לראב"ש דבין האולם ולמזבח הוי צפון וא"כ כיון דרבינו ז"ל פסק כרבי וסבר דמזבח אוכל בצפון ז' אמות אמאי לא הוסיף להכשיר בעזרה לשחיטת קדשי קדשים עד ס"ז אמות ומחצה ועוד שכתב בפ"ד מהלכו' עבודת יוה"כ ופרו היה עומד בבין האולם ולמזבח ש"מ דסובר דכל היכא דיש צד צפון אפי' כנגד המזבח כשר ושוב ראיתי להתי"ט ז"ל שם בפ"ג דיומא משנה ט' שנתעורר בזה ע"ש מה שנדחק ליישב המורם מכל זה דלדעת הרמב"ם ז"ל תנא דמדות דעת רביעי' הוא וסובר שהמזבח אוכל בצפון ז' אמות יש מקשים לזה הא דהכרח הש"ס שם בפ"ק דיומא דעל כרחך מדות ראב"י היא דאיכסי ליה פיתחא בדוכן אלא אי אמרת רבנן איכא פלגא דאמתא דמיתחזי ליה פיתחא בגוויה ורב אדא בר אהבה אמר הא מני ר' יהודה היא דאמר המזבח ממוצע ועומד באמצע העזרה וכו' טנמצא גובה המזבח סותם את הפתח התחתון כפירש"י ז"ל ודחי ליה לא אפשר לאוקמי מדות ר' יהודה היא דר' יהודה סובר מזבח באמצע עזרה ותנא דמדות סובר דמזבח רוביה בדרום והשתא לדעת הרמב"ם ז"ל דתנא דמדות דעת רביעית הוא וסובר דמזבח אוכל בצפון ז' אמות אמאי לא משני דאתי כדעת רביעית דאיכסי ליה פיתחא במזבח כדבעי לאוקמיה כר' יהודה ונ"ל דלק"מ דהא כבר כתבנו דהרמב"ם ז"ל מפרש כפי' שני שכתב רש"י ז"ל והא דקאמר רב אדא בר אהבה הא מני ר' יהודה היא וכו' הוא קאי אמתני' דתמיד אמר להם הממונה דרמיא מדות עילויה וקאמר מתני' דתמיד דפליגא אמדות ר' יהודה היא דשמעינן ליה דפליג אסתמא דמדות דתניא וכו' והא דקאמר ואי ס"ד מדות ר' יהודה היא וכו' הוא סיום דברי רב אדא בר אהבה הוא כפשטא דסוגי' ולאו פירכא היא דהש"ס לרב אדא בר אהבה וא"כ להאי שיטה דרב אדא בר אהבה לא אתא לאיפלוגי אדרב הונא דאמר מאן מדות ראב"י היא דהא קושטא הוא כדדייק מהא דאמר ראב"י שכחתי מה היתה משמשת וקאמר הש"ס ה"נ מסתברא דראב"י היא וכו' אלא אתא רב אדא בר אהבה לומר דמתני' דמדות קושטא היא דראב"י הוא וקאמר מתני' דתמיד דאמר להם הממונה היא ר' יהודה דאשכחן ליה דאישתעי בצורת הבית ואמר דהמזבח היה ממוצע וכו' ועל כרחך אי אתה יכול לומר דהוא תנא דמדות דהא תנא דמדות סובר רובא דמזבח בדרום קאי וכיון דלא מצית מוקמת מדות אליביה מוקמינן תמיד אליביה ויש הכרח לפי' זה דהא דאמר רב אדא בר אהבה הא מני ר' יהודה וכו' קאי אסתמא דתמיד שהרי אשכחן ליה לרב אדא בר אהבה עצמו שם בר"פ קדשי קדשים שהעתקנוה לעיל אוקי להאי סתמא דתמיד דקתני ביררו משם עצי תאנה יפים וכו' כר' יהודה דאמר מזבח ממוצע וכו' וא"כ על כרחך הא דקאמר נמי הכא הא מני ר' יהודה וכו' קאי אסתמא דתמיד בשיטה שנית שפי' רש"י ז"ל וא"ת סוף סוף מדות לא אתיא כראב"י דאיהו סבר כוליה מזבח בדרום ותנא דמדות סבר רובא דמזבח דוקא היא שבדרום ולא כוליה מ"מ הני פירקי קדמאי עד הא דאמר ראב"י שכחתי וכו' אתיין שפיר כוותיה כדדייק הש"ס וכמו שהוכחנו לעיל מפי' הרמב"ם ז"ל דלא אמרן מדות ראב"י אלא עד הא דאמר ראב"י שכחתי וכו' וא"ת מ"מ לוקמיה הא דקתני כל הכתלים וכו' רבנן היא דפליגי אראב"י דלית להו דוכן והא דאיתכסי ליה פיתחא הוא במזבח שהיה אוכל ז' אמות בצפון כדעת תנא דמדות וי"ל דאה"נ דה"מ לאוקמי הכי אלא משום דדייק מדאמר ראב"י שכחתי דעד הכא הוא סתמי דראב"י לכך אוקי להאי סתמא דכל הכתלים וכו' כוותיה ולפי האמת איתכסי ליה פיתחא בתרוייהו בדוכן דאמר ראב"י דהלכתא כוותיה בהא ואיתכסי ג"כ במזבח כתנא דמדות אלא דאכתי ק' ביון דתנא דמדות סבר רובא דמזבח בדרום א"כ איך תני הכיור היה בין האולם ולמזבח משוך כלפי דרום הא לא תני אלא למ"ד כוליה מזבח בצפון כדאיתא בר"פ קדשי קדשים שהעתקנו לעיל וי"ל דלא אוקי התם כמ"ד כוליה מזבח בצפון אלא ברייתא דר' יוסי הגלילי דקתני היכן היה נותנו בין האולם ולמזבח משוך קימעא כלפי דרום דמשמע שאינו יכול להמשיכו יותר כלפי דרום אלא קימעא דוקא משום דאם היה מושכו יותר לא הוי כבין אהל מועד והמזבח לכך משמע ליה דסבר כוליה מזבח בצפון קאי דאי כוליה בדרום נוקמיה מכותל אולם ולדרום בבין האולם ולמזבח אבל תנא דמדות דלא תני משוך קימעא אלא תני בין האולם ולמזבח ומשוך כלפי דרום קושטא הוא דקאי מכותל אולם ולדרום בין אולם ולמזבח והא דקתני ומשוך לדרום הוא דלא נוקמיה נגד חלל פתח ההיכל או נגד חלל פתח האולם שלא יפסיק בין חלל הפתח ובין המזבח אלא יהיה משוך כלפי דרום בין כותל האולם ולמזבח ודו"ק. ולכך הרמב"ם ז"ל שפסק כתנא דמדות השמיט לתיבת קימעא שם בפ"א מהל' ב"ה דין ו' ונקט לישנא דתנא דמדות אלא דאכתי ק' כיון דהרמב"ם ז"ל פסק כתנא דמדות דהמזבח רובא בדרום קאי א"כ איך פסק שם בפ"ב מהל' תו"מ דין ח' לההיא מתני' דתמיד דקתני משוך מן הקרן כלפי צפון ד' אמות הא בר"פ ק"ק שהעתקנו לעיל מוכח דלא אתיא אלא למ"ד כוליה מזבח בצפון או למ"ד מזבח ממוצע ועומד באמצע העזרה וד' אמות דקתני בר מאמה סובב ואמה יסוד אבל למ"ד כוליה מזבח בדרום לא סגי בד' אמות ולפחות צריך להרחיק כ"ב אמות ולפי פסק רבינו ז"ל דרובא דמזבח בדרום קאי ואוכל ז' אמות בצפון לכל הפחות צריך להרחיק ט"ו אמות וראיתי להל"מ ז"ל שם בפ"ב מהל' תו"מ שנתעורר בזה ע"ש מה שיישב אכתי ק' מהא דאיתא בפ"ב דסוטה דף י"ד ע"ב מגישה בקרן דרומית מערבית כנגד חודה של קרן מנלן דכתיב זאת תורת המנחה הקרב אותה בני אהרן לפני ה' אל פני המזבח תניא לפני ה' יכול במערב ת"ל אל פני המזבח אי אל פני המזבח יכול בדרום ת"ל לפני ה' הא כיצד מגישה בקרן דרומית מערבית כנגד חודה של קרן ופירש"י ז"ל יכול במערב יגיענה לדופן מערבי של מזבח דהיינו לפני ה' שההיכל במערב והמזבח בחצר ל"ב אמה רחבו ממוצע באמצע העזרה וכן ההיכל ממוצע באמצע העזרה זה מול זה ל"ב אמות היכל וכתליו חללו ך' וכתליו ו' אמה עובי כותל צפוני וששה לכותל דרומי נמצא מערבו של מזבח לפני ה' דאין מפסיק כלום בינו לבין ההיכל דאילו אולם שלפני ההיכל פתוח הוא ורחבו ך' אמה בכל חללו של היכל כנגד חודה כל מה שיכול לקרבו כלפי מערב ובלבד שיהא שם קצת דרום משום אל פני המזבח דאי לאו כנגד חודה ליכא לפני ה' כלל שהרי זויות ההיכל כולם כנגד זויות המזבח עכ"ל המורם מזה דמ"ד מגישה בקרן דרומית מערבית כנגד חודה של קרן הוא משום דסבר מזבח באמצע עזרה דלדידיה כנגד חודה של קרן דרומית מערבית מתקיים לפני ה' ואל פני המזבח אבל למ"ד כוליה מזבח בדרום או לדעת רבינו ז"ל דרוביה בדרום ואינו אוכל בצפון כי אם ז' אמות אפי' מגישה בחודה של קרן מערבית דרומית אינו מתקיים לפני ה' דכבר ל"ב אמות של היכל כלו ברחוק כמה אמות א"כ איך פסק רבינו ז"ל להא שם בפי"ב מהל' מעה"ק דין ו' שכתב כל המנחות וכו' טעונות הגשה במערב כנגד חודה של קרן דרומית מערבית הא מפירש"י ז"ל מוכח דלא אתי הא אלא למ"ד מזבח באמצע עזרה אבל לדעת רבינו ז"ל דרובא דמזבח בדרום אף אם עושה כן אינו מקיים לפני ה' כמ"ש ונראה דרבינו ז"ל אינו מפרש כפירש"י ז"ל וסובר דאתי אף למ"ד כוליה מזבח בדרום דכל המערב קרינן לפני ה' אע"פ שכבר כלה ההיכל דאכתי איכא כותל האולם כמו שעתיד לפרש בע"ה בפ"ד וקדושת היכל ואולם חדא היא ודו"ק:
עלה אמה וכנס אמה: עיין בחידושי למנחות בפ' שתי הלחם מ"ש בזה:
וכבש היה לדרומו: שם בפ' ק"ק דף ס"ב ע"ב איתא א"ר יהודה שני כבשים קטנים יוצאין מן הכבש שבהן פונין ליסוד ולסובב וכתבו הרמב"ם ז"ל בפ"ב מהל' ב"ה דין י"ד ועיין לתוס' שם דף ס"ד בד"ה יותר משלשים אמות שכתבו שיש שני כשים לסובב א' לצד מזרחו וא' לצד מערבו ודלא כרש"י והרמב"ם ז"ל:
ורבובה היתה לו במערבו וכו': הרע"ב ז"ל כתב כמין חלון חלול ואמה על אמה היה ובכבש עצמו למערבו היה עומד עכ"ל וכן משמע מדברי הר"ש ז"ל שהיתה חקוקה בכבש עצמו וכן מבואר בדברי הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה ובחיבורו בפ"ב מה' ב"ה דין י"ד שכתב וחלון היה במערבו של כבש וכו' ורבובה היתה נקראת וכו' וכתב עליו הראב"ד ז"ל לא כי אלא החלון לבד והרבובה לבד וכך היא שנויה במס' מדות עכ"ל נראה שדעתו לומר שזו הרבובה אינו כמין חלון בכבש עצמו אלא היא כמין גומא חלולה עשויה ברצפה והא דקתני במערבו ר"ל אצל שפת מערבית של כבש והוא דאיתא שם בפ' כל שעה דף ל"ד רבי ישמעאל בנו של ריב"ב אור לול קטן היה בין כבש למזבח במערבו של כבש ששם היו זורקין וכו' עיין פירש"י ז"ל שם והר"א ז"ל סובר שהרבובה זו דקתני הוא הלול דאמר רבי ישמעאל בנו של ריב"ב דהכל אחד לכך כתב לא כי אלא החלון לבד והרבובה לבד ר"ל דאיך קורא לרבובה חלון דחלון משמע בצידו של כבש עצמו ורבובה היא גומא בקרקע הרצפה שהיא הלול הנז' בפ' כל שעה ומ"ש וכך היא שנויה במסכת מדות ר"ל שבמס' מדות לא קראו לה חלון אלא רבובה ודברי רבינו ז"ל הן מועתקין מדברי התוספת' כמ"ש בפי' המשנה ועל כרחך רבינו ז"ל סובר דהתוספתא פליגא אההיא דר' ישמעאל בפ' כל שעה וכן משמע ממתני' מדלא קתני ורבובה היתה לו למטה ברצפה במערבו כדקתני לעיל למטה ברצפה באותו הקרן או אפשר שהוא מפרש הא דפ' כל שעה דלא כפירש"י ז"ל אע"ג דקתני לול דאיהו דחיק ומוקי אנפשיה ודו"ק:
למטה ברצפה וכו' שבו יורדין לשית וכו': איתא שם בשילהי פ' לולב וערבה דף מ"ט תניא אמר ר"א בר צדוק לול קטן היה בין הכבש למזבח במערבו של כבש ואחת לשבעים שנה פרחי כהונה יורדין לשם וכו' ופירש"י ז"ל שם בין כבש למזבח וכו' הא למדת אויר יש בין כבש למזבח ואותו אויר קרוי בין כבש למזבח ולול היה באותו אויר במערבו של כבש בח' אמות מערבית של כבש וכו' ע"ש נראה מפירושו דפליג אמתני' דאילו מתני' תנן למטה ברצפה ואיהו קאמר ולול היה באותו אויר וכו' ואפשר לומר הא דקאמר ולול היה באותו אויר כלומר נגד אותו אויר ולעולם לא היה אלא למטה ברצפה והא דקאמר בח' אמות מערבית של כבש כלומר בח' אמות מערבית של מזבח שהן של צד הכבש והא דקאמר בין כבש למזבח כלומר בקרן זוית סמוך לכבש וסמוך למזבח במקום שהם מתחברים כפירש"י ז"ל שם בפ' כל שעה דף ל"ד ודו"ק ודע דבין מתני' ובין ר"א בר' צדוק דקאמרי שבו יורדין לשית כולהו לית להו שהיו שיתין יורדין עד התהום כדאיתא שם בשילהי פ' לולב וערבה:
א' אבני הכבש וכו' מבקעת בית הכרם וחופרין למטה מן הבתולה ומביאין משם אבנים שלימות וכו': משמע שבבקעה זו מצויין אבנים שלימות ומכאן תימא להתוס' שם בפ"ק דחולין דף י"ח שהקשו והיאך בנו המזבח דאנה ימצאו אבנים בלא פגימה וכו' ע"ש והא משנה ערוכה שנינו שהיו מביאין אותן מבקעת בית כרם וכבר הקשה זה בס' ח"ב ע"ש אבל מ"ש דכיון שחרב בית ראשון בטל השמיר אישתמיטי' דבריהם שם בפ' לולב וערב' דף מ"ט ושם בפ' איזהו מקומן דף נ"ד ע"ב שהוכיחו שהיה שמיר בבית שני והא דתנן משחרב בית המקדש בטל השמיר היינו בית שני עיין עליהם:
ומלבנים אותם פעמים בשנה: כתב הרע"ב ז"ל בסיד ורבי שאומר כל ערב שבת מלבנים אותו במפה לא פליג את"ק אלא מוסיף לומר שבכל ע"ש היו מקנחים במפה מפני הדמים ומ"ש לא היו סדין בככפיס אמילתיה דת"ק מיהדר כשהיו מלבנין אותם בסיד פעמים בשנה לא היו סדין וכו' אבל מדברי הרמב"ם ז"ל שם בפ"א מהל' ב"ה דין ט"ז נראה שמפרש שרבי פליג את"ק ופסק כת"ק שהרי כתב ומלבנין את המזבח פעמים בשנה בפסח ובחג וכשמלבנין אותם מלבנין במפה אבל לא בכפיס וכו' הרי שכתב בדברי ת"ק שהליבון הוא במפה ולא הזכיר להא דר' שאמר כל ע"ש וכו' מוכח דס"ל דפליגי ופסק ופסק כת"ק אבל מ"ש שהליבון של פעמים בשנה הוא במפה מדברי הראב"ד ז"ל שם נראה שיכולים ג"כ לסוד אותו בסיד שכתב וכשסדין אותו לא היו סדין אותו אלא בכפיס של עץ וכו' ע"ש וכן משמע ממתניתין דקתני לא היו סדין אותן בכפיס של ברזל ודו"ק:
פירוש הר"ש[עריכה]
הר"ש בד"ה המזבח וכו': הכניסות שנה במשנה אבל עלה שלש זה מקום וכו' כצ"ל:
בד"ה זהו הסובב וכו' וגבהו שלש אמה וכו' וקרן: כצ"ל והס"ד ואח"כ ד"ה והוסיפו וכו' ספק הס"ד:
פירוש הרמב"ם[עריכה]
הרמב"ם בד"ה לא זכר וכו'. סיד וקנוייא וזפת וממחה וכו' ומביא מלבן וכו' וגובה הסובב שלשים טפחים וכו' כל גובה נ"ח טפחים וכו' מחציתו כ"ט ויהא חוט וכו': כצ"ל:
ורביעית של ארז על גביהן: ולית ביה איסור משום לא תטע לך כל עץ כיון שלא היה בולט כמ"ש בחידושי בשילהי פ"ק דתמיד ע"ש אבל מדברי הר"ש ז"ל נראה שהיה בולט שכתב כרותות ארזים ע"ג ב' עמודים וכו' ולדבריו צ"ל שהיו מונחין ולא קבועין כמ"ש התי"ט ז"ל וכן הא דתנן גפן של זהב וכו' ומודלה ע"ג כלונסות כולהו איירי כשלא היו קבועין בבנין והא דכתב שם הר"ש ז"ל קבועות ראשיה בבנין מכאן ומכאן וכו' נ"ל שט"ס וצ"ל קבועות ראשיה בלא בנין וכו' ודו"ק:
וג' סדרים הוו לכל א' וא': כתב הר"ש ז"ל ג' סדרים של יתידות תקעו בכל קורה וקורה סדר זה גבוה מחבירו ואומר אני הנמוך לתלות בו כבש והאמצעי לתלות בו איל וכו' וכן פי' הרע"ב ז"ל אבל ראבי"ה ז"ל כתב שאלו הג' סדרים היו לג' רוחות צפון ומזרח ודרום אבל לרוח מערב לא היו סדרים שלא להפוך אחוריהם להיכל ונכון הוא:
שבהם תולין ומפשיטין על שלחנות של שיש שבין העמודים: נראה מפשט מתני' שההפשטה היתה על השולחנות אבל הר"ש ז"ל כתב ומפשיטים ומנתחין ומביאין הקרבים על שלחנות וכו' וכן נראה מפירוש הרע"ב ז"ל והוא משום דק"ל דא"א להיות ההפשטה על השלחנות דהא תנן לקמן בפ' בתרא מן השלחנות לננסין ד' אמות כמו שהקשו התוס' שם בפ"ק דיומא דף ט"ז ע"ב בד"ה מן השלחנות ע"ש מה שתירצו לכך פירשו הא דקתני על שלחנות לא קאי אהפשטה אלא כלומר ומביאין על השלחנות ודו"ק:
וי"ב מעלות היו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה אמה אמה ואמה ורובד שלש אמה אמה ורובד שלש והעליונה אמה אמה ורובד ארבע ר"י אומר העליונה אמה אמה ורובד חמש: כך גריס הרע"ב ז"ל בשם ר' ברוך שכן מצא בנוסחאות ישנות מדוייקות ע"ש פירושו והר"ש ז"ל כתב כשעלה אמה אמה בשלח ב' מעלות היתה אמה ג' חלקה ברובד ג' אמות רחב שוה הרי ה' אמות בג' מעלות וכו' כן עשה בג' מעלות אחרות שהן ה' אמות הרי עשר אמות והעליונה היתה אמה אמה ורובד ארבע שהן שש אמות הרי ט"ז אמות העלאה ושש אמות של רום חצי אמה לי"ב מעלות הרי כ"ב אמות וכו' מלבד מה שהקשה הרב ז"ל לפי' זה עוד ק"ל דהרי לא מנו אלא ט' מעלות ואכתי ג' מעלות שהן ג' אמות אמאי לא נכנסו בחשבון ואם נכנסין בחשבון הרי כ"ה אמות יותר מסכום המדה דקתני מתני' ועוד לא ידעתי אמאי נדחקו לפרש כן שיהיו המעלות יספיקו בכל הרוחב של כ"ב אמות בין האולם ולמזבח ולא ישאר כלל מן הרצפה חלקה והמחוור מה שפי' הרע"ב ז"ל ומ"ש הר"ש ז"ל ולר"י בג' אמות וכו' צ"ל ולר"י כ"ג אמות והנה מדברי הרמב"ם ז"ל בפי' המשנ' ובחיבורו בפ"ד מה' ב"ה דין ט' נראה שהיה גורס במתני' הכי אמה ורובד ג' אמה ורובד ג' והעליונה אמה ורובד ד' ואינו מפרש כפי' הרע"ב והר"ש ז"ל דקאי אמעלות אלא דקאי אבנין דכותל האולם ע"ש ונראה שהרמב"ם ז"ל היה גורס כאן במתני' וי"ב מעלות היו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה שהרי כתב שם בפ"ו מהל' ב"ה דין ד' ומהלך כל עזרת כהנים וכו' ועולה משם לאולם בי"ב מעלות רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה ותימא הוא דהא תנן לעיל בפ"ב כל המעלות שהיו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה חוץ משל אולם ופי' הר"ש ז"ל שם י"ב מעלות שבין אולם ולמזבח שנינו לקמן ושלחה אמה וכבר מרן הכ"מ ז"ל עמד בזה והניח בצ"ע ונראה דרבינו ז"ל לא היה גורס חוץ משל אולם וכן נראה שם מדבריו בפי' המשנה ודו"ק:
פתחו של אולם גובהו מ' ורחבו ך' אמה: הנה יש לחקור בשיעור אורך האולם מצפון לדרום דלא תני במתני' אם נאמר הא דתני מתני' פתחו של אולם ך' אמה הוא שיעורו מן הצפון לדרום כי היה האולם פרוץ במילאו לרוח מזרח ולכאורה נראה כן שכן מצינו באולם דמשכנא דשלמה שהיה אורכו מצפון לדרום ך' אמה כמבואר במלכים א' סי' ו' ובד"ה ב' סי' ג' וכן באולם דמשכנא דיחזקאל סי' מ' ולפ"ז ע"כ הא דקתני כלונסות של ארז היו קבועין מכתלו של היכל לכתלו של אולם וכו' היינו שהיו קבועין באותן מלתראות של מילת שהיו ע"ג האולם דלפ"ז ע"כ אותן מלתראות היו קבועין על כתלי האולם של רוח צפון ודרום לצד מזרח אלא דקשה לזה הא דתנן לקמן בפ' פתחו של היכל מהמזרח למערב מאה אמה כותל האולם חמש וכו' אלמא דהוה כותל לרוח מזרח וליכא למימר שהיו לו כתיפות בזויות במזרח לצד רוח צפון ורוח דרום כדאשכחן באולם דמשכנא דיחזקאל סי' מ' דכתיב וימד איל אולם חמש אמות מפה וחמש אמות מפה ורחב השער שלש אמות מפו ושלש אמות מפה ע"ש בפירש"י ורד"ק ז"ל דא"כ לא יהיה פתחו של אולם רחבו ך' אמה כי יחסר לו הכתפות וכן כתב רש"י ז"ל שם בהדיא שלא היה כתפות לאולם של בית שני שכתב וז"ל אלא שבאולם בית שני לא היו כתפות לפתח לצפון ולדרום שהיה רוחב הפתח ך' אמה ברחב האולם וכו' ע"ש וכן כתב ברפ"ב דסוטה דף י"ד ע"ב בד"ה הקרב שהעתקתיו לעיל ריש בר"פ המזבח בסוף ד"ה המזבח היה ל"ב ע"ש וכן כתבו התו' בפ' כל הצלמים דף מ"ג גבי לא יעשה אדם אכסדרא תבנית אולם ע"ש והעתיקו הכ"מ ז"ל שם בפ"ד מה' ב"ה דין ח' וא"כ ק' איך קתני מהמזרח וכו' כותל האולם ה' ואפשר לומר הא דתנן כותל האולם ה' היינו על אותן מלתראות שהיו על גביו לרוח מזרח אבל התוס' שם בפ"ב דר"ה דף כ"ד כתבו והא דקתני אכסדרא תבנית אולם לפי שהיתה פתחו גדולה קרי ליה אכסדרא אעפ"י שלא הי' במילואה דהו"ל גיפופי ט"ו אמה מכאן וט"ו אמה מכאן כדתנן במדות ושמא לפי שהיה שם בית החליפות וכותל מפסיק במילואו בפנים עכ"ל ולפ"ז איכא למימר הא דקתני כותל האולם חמש קאי אגיפופי ט"ו אמה ועליהן היו המלתראות קבועין ומכאן קשה לפירש"י ז"ל בפ"ב דסוטה שהעתקנו לעיל שכתב דהאולם לא היה מפסיק בין המזבח וההיכל מפני שהיה פתוח במילאו שהרי אותן גיפופי היו מפסיקין בין המזבח ובין עובי כותל ההיכל ודו"ק. והנה מדברי הר"ש ז"ל בפירקא דלקמן בסופו מוכח שהאולם היה ארכו מצפון לדרום ע' אמה מלבד בית החליפות שכתב וז"ל והאולם עודף עליו וכו' מלבד החליפות צריך להרחיב כותלי האולם לצפון כנגד התא והמסיבה והכותל ולדרום כנגד התא והורדת המים וכותלה שהן י"ט אמות מזה ומזה וכו' הרי מבואר שכותלי האולם רחבים מכאן ומכאן י"ט אמות לכל צד מלבד רחב כותל ההיכל שהיה שש אמות הרי כ"ה לצפון וכ"ה לדרום כתלים ורוחב חלל הפתח ך' אמה סך הכל ע' אמה והשתא אתי שפיר הא דתנן וכלונסות של ארז וכו' והא דתנן כותל האולם חמש והוי המלתראות על המשקוף ממש וניחא הא דתנן לקמן ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו ודומה לארי שנאמר הוי אריאל וכו' דהא רחב ההיכל מצפון לדרום ע' אמה כדתנן לקמן והאולם היה ג"כ ע' אמה כדאמרן ועם בית החליפות שהיו לצדדיו הרי ק' הרי צר מאחריו ורחב מלפניו אבל ק"ל איך ההיכל דמשכנא דשלמה וכן דיחזקאל נק' אריאל והרי לא היה רחב לפניו דהרי האולם לא היה ארכו מצפון לדרום כי אם ך' אמה ועם בית החליפות הרי ן' אמה וי"ל אע"פ שלא היה ארכו כי אם ך' אמה מ"מ היו ג"כ סמוכין לכותליו התא וכותלה והמסיבה וכתלה וכן לצד האחר התא וכותלה והורדת המים וכותלה וא"כ הוי ארכו ע' אמה ומחוץ להם הוה בית החליפות והוה מאה והרי רחב מלפניו וכן נראה מפירש"י ז"ל שם ביחזקאל סי' מ"א שהתאים היו מגיעים עד סוף חצי רוחב האולם שכתב וז"ל ואומר אני שהתאים שבצפון ובדרום סדרן שכל אחד ואחד ארכו י"ב אמה הרי ס' אמה לה' תאים וה' כתלים של חמש חמש אמה הרי פ"ה ורחבה ה' אמות של המונח פירנסת צ' אמה של אורך הכתל וכו' ע"ש. ושוב ראיתי לרש"י ז"ל שם ביומא בפ' הוציאו לו דף נ"ב וז"ל כותל האולם כותל החיצון למטה רוב היסוד והאסקופה ולמעלה מגובה כיפת הפתח עובי החומה שעולה עד ק' אמה לבד רוחב כיפת החלל שהיה י"א אמה לבד רוחב כיפת עובי החומה עכ"ל נראה שנתכוון לתרץ מה שהקשינו למעלה ודו"ק:
וחמש מלתראות של מילת וכו': כתב הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה וז"ל ואעפ"י שכל א' עודפת באורך וכו' היתה ג"כ כל א' יוצאת על האחרת ולא היו כולם בשטח א' עד שהם מגיפות בפתח האולם כמין דבר בולטת וכו' לא ידעתי מהיכא משמע ממתני' זה ואי משום שמפורסם זה בבנייני הגדולים אין מביאין ראיה מזה כיון שלא נזכר בדבריהם ז"ל ועוד כיון שהן כמין דבר בולט א"כ איכא איסור משום לא תטע כל עץ וי"ל שלא היה בולט אלא מלמטה אבל מלמעלה היה בנין של אבנים שעליו שוה לו והכי דייק לישניה דרבינו ז"ל ודו"ק:
וכלונסות של ארז היו קבועין וכו': כצ"ל וכן הוא ביחזקאל סוף סי' מ"א ועב עץ אל פני האולם מבחוץ כפירש"י ז"ל:
הדרן עלך פ' המזבח