ביאור:מ"ג ויקרא כא ח
וְקִדַּשְׁתּוֹ[עריכה]
וקדשתו. על כרחו שאם לא רצה לגרש הלקהו ויסרהו עד שיגרש (יבמות פח):
וקדשתו. במחשבה ובדבור:
וקדשתו ולא אמר וקדשתם כסדר הנדבר עד עתה בלשון רבים. לדבריהם ז"ל (יבמות פח:) שאזהרה זו באה שאם כהן לא רצה לגרש אשה זונה וחללה וגו' שמלקין אותו ומיסרין אותו עד שיגרש, ולפי הטעם שנתן הכתוב כי את לחם אלהיך הוא מקריב, תבא הסברא לומר כי כל עוד שיש כהנים שלמים וכן רבים המספיקים להקריב אין חיוב לכוף, לזה אמר לשון יחיד שאפילו על אחד מהם יקפיד לעשות כמשפט הזה:
כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ[עריכה]
לחם אלהיך. מאכל שהוא קרב לשם:
קדש יהיה לך. נהוג בו קדושה לפתוח ראשון בכל דבר ולברך ראשון בסעודה (ת"כ):
וקדשתו ולא אמר וקדשתם כסדר הנדבר עד עתה בלשון רבים. לדבריהם ז"ל (יבמות פח:) שאזהרה זו באה שאם כהן לא רצה לגרש אשה זונה וחללה וגו' שמלקין אותו ומיסרין אותו עד שיגרש, ולפי הטעם שנתן הכתוב כי את לחם אלהיך הוא מקריב, תבא הסברא לומר כי כל עוד שיש כהנים שלמים וכן רבים המספיקים להקריב אין חיוב לכוף, לזה אמר לשון יחיד שאפילו על אחד מהם יקפיד לעשות כמשפט הזה: קדוש יהיה לך. פירוש כדי שיהיה קדוש יהיה לך הכהן פירוש הנה הוא שלך לכופו על הדבר.
כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְקֹוָק מְקַדִּשְׁכֶם:[עריכה]
[כהמשך לפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "איך מתבטאת" וכו'] ואומרו כי קדוש, פירוש לצד שקדמה לנו הידיעה כי הקדושה היא בחינה הנקנית ברצון ובהשלמת החפץ והחשק בה ולא בכפייה. ואיך אומר הכתוב לכופו על הקדושה, לזה אמר כי קדוש פירוש לא להמשיך לו הקדושה מחדש שכבר הוא קדוש אלא שלא לאבד קדושתו.
וטעם כי קדוש אני ה' מקדשכם. עם הכהנים ידבר, כאשר החל "אמור אל הכהנים". או "אני ה' מקדשכם", כלכם, הכהנים והעם. והטעם, כי מאחר שהוא מקריב לחם אלהיך, קדוש יהיה לך, כי על ידו אני מקדש את כלכם ומשרה שכינתי במקדשכם. ויתכן על דרך האמת שיחזור לראש הפסוק, וכבר נתפרש:
אני ה' מקדשכם. כלכם:
ואומרו אני ה' מקדשכם, נותן טעם לחיוב ישראל בדבר זה, כי באמצעות קדושת כהן ה' ב"ה משרה שכינתו בתוכינו ומקדש אותנו, ואם אין כהן אין עבודה ואין מקדש ואין שוכן:
וקדשתו. שלש קדושות בפסוק, לפתוח ראשון ולברך ראשון וליתן לו מנה יפה ראשון: