ביאור:יהושע ח יט
יהושע ח יט: "וְהָאוֹרֵב קָם מְהֵרָה מִמְּקוֹמוֹ וַיָּרוּצוּ, כִּנְטוֹת יָדוֹ, וַיָּבֹאוּ הָעִיר וַיִּלְכְּדוּהָ. וַיְמַהֲרוּ וַיַּצִּיתוּ אֶת הָעִיר בָּאֵש."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ח יט.
וַיָּבֹאוּ הָעִיר וַיִּלְכְּדוּהָ. וַיְמַהֲרוּ וַיַּצִּיתוּ אֶת הָעִיר בָּאֵש[עריכה]
וְהָאוֹרֵב קָם מְהֵרָה מִמְּקוֹמוֹ וַיָּרוּצוּ[עריכה]
יהושע הורה לאורב "עַד הַתִּיקֵנוּ אוֹתָם מִן הָעִיר ... אַתֶּם, תָּקֻמוּ מֵהָאוֹרֵב, וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָעִיר" (ביאור:יהושע ו-ז), אולם למרות שמלך העי נותק מהעיר, ככתוב: "וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּנָּתְקוּ מִן הָעִיר" (ביאור:יהושע ח טז), האורב לא קם להתקיף את העיר. יהושע חשב שהאורב אינו עירני מספיק, והמפקדים חסרי יכולת החלטה, ולכן הוא שלח אורב נוסף לבצע את המשימה, ככתוב: "וַיִּקַּח כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ, וַיָּשֶׂם אוֹתָם אֹרֵב" (ביאור:יהושע ח יב) באותו אזור ממערב לעי. למרות זאת, שני האורבים היססו יותר מדי זמן.
האורב לא ידע שכל אנשי העיר יצאו לראות ולהשתתף במרדף, ולא ידע שהשאירו את שער העיר פתוח, ככתוב: "וַיַּעַזְבוּ אֶת הָעִיר פְּתוּחָה" (ביאור:יהושע ח יז). האורב חשב שיהיה להם קרב קשה להכנס לעיר ולהעלות אותה באש, לכן הם חיכו יותר זמן כדי שמלך העי יתרחק עוד יותר מהעיר. יהושע לא אמר לאורב, והם לא חשבו לבד, שאין צורך ללכוד את העיר. כל מה שהם היו צריכים לעשות זה שרפה לפני העיר, ומלך העי יפסיק במרדף וינוס חזרה לעירו, וצבאו ילכד ויושמד בין האורב ליהושע הרודף אחריו.
לכן אלוהים הורה ליהושע "נְטֵה בַּכִּידוֹן אֲשֶׁר בְּיָדְךָ אֶל הָעַי, כִּי בְיָדְךָ אֶתְּנֶנָּה" (ביאור:יהושע ח יח), ואז האורב ראה את הסימן והבינו שיהושע מורה להם להתקיף.
כך למעשה אלוהים הראה את גדולתו, וללא עזרתו לא ברור אם יהושע היה שורד את המרדף, הן הוא היה איש זקן מעל גיל שישים.
וַיָּבֹאוּ הָעִיר וַיִּלְכְּדוּהָ[עריכה]
העיר היתה ריקה מרוב האנשים, הן כולם יצאו לראות בנצחון של מלכם על יהושע הנס במורד ההר.
מרוב בטחון עצמי, מלך העי לא מינה מפקד לעיר, ומפקד העיר לא השאיר משמר על העיר והשער כאשר כל אנשי העיר יצאו לצפות במחזה.
נראה שהאורב פשוט נכנס לעיר ללא התנגדות.
וַיְמַהֲרוּ וַיַּצִּיתוּ אֶת הָעִיר בָּאֵש[עריכה]
יהושע רצה להצית את העיר:
- כדי להודיע למלך העי שעירו נכבשה ועולה באש. כאשר צבא העי יראו מה קרה להם הם יבהלו "וְלֹא הָיָה בָהֶם יָדַיִם לָנוּס הֵנָּה וָהֵנָּה" (ביאור:יהושע ח כ). הם יבינו שהם אבודים, וינסו לברוח לכל כיוון בשדות ובמדבר.
- כדי למנוע מחייליו לעסוק בשוד ואסיפת שלל. כאשר העיר בערה החיילים לא יכלו להכנס לבתים ולאסוף שלל, והם היו חייבים לצאת מהעיר, לעמוד לפני העיר, ולהכות בחיילי העי השבים לעיר.
וַיָּבֹאוּ הָעִיר וַיִּלְכְּדוּהָ. וַיְמַהֲרוּ וַיַּצִּיתוּ אֶת הָעִיר בָּאֵש[עריכה]
אין ספק שזאת לא היתה התוכנית, והאורב לא כבש את העיר בהתתחלה ואחר כך הדליק אותה.
עד שהאורב יתארגן לרוץ לעיר, ירוץ מרחק של 5 קמ' עם ציוד מלחמה, יגיע לעיר ויכה בשער העיר כדי לשבור אותו (זה שהשער היה פתוח זה היה נס שאלוהים עזר להם, אולם אסור לסמוך על ניסים), ואז יכנסו לעיר ויתחילו בשרפה יכול לקחת בין חצי שעה למספר שעות. יהושע לא היה יכול לחכות כל כך הרבה זמן במנוסה שלו.
מה שמפקד האורב הבין מפקודת יהושע (די לחכימא ברמיזא), וכדי להסתיר את התוכנית, בעזרת הצבא של כ30,000 חיילים הוא הקים עיר סוכות צבאית בין העי לבית אל, ממערב לעי. אדם שיראה את המחנה יחשוב שהם מתארגנים להתקיף את מרכז הארץ, ולא את העי הקטנה (ביאור:יהושע ח ח).
כשמלך העי יצא מהעיר במרדף אחרי יהושע, האורב זחל והתקרב לעיר, והשאיר מאחור אנשים להצית את עיר הסוכות שהוא בנה.
כאשר יהושע נתן סימן עם הכידון, מפקד המארב הדליק את עיר הסוכת מאחורי העי. העשן עלה, ומלך העי חשב שהעיר שלו בוערת. הצבא של העי התחיל בריצה לעיר, וחלק ערק. אנשי האורב רצו והגיעו לעמוד לפני שער העיר לחסום את המלך בשובו לעיר. במקרה השער היה פתוח והם הדליקו את העיר בשרפה שניה, אולם השרפה הראשונה היא שקבעה את תוצאות המלחמה. האורב היה תופס את מלך העי אם הם כבשו את העיר או לא, והעלו אותה באש או לא - והכל היה נגמר בדיוק אותו הדבר.
ניתן להבין שהאורב לא הצית את העיר, כי בהמשך נאמר: "וַיִּשְׂרֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעָי" (ביאור:יהושע ח כח) לאחר הריגת האנשים ולקיחת השלל. ולו העיר היתה שרופה, אז לא היה מה להדליק בשנית וגם לא היה שלל לקחת מהעיר.