ביאור:יהושע ח ח
יהושע ח ח: "הָיָה כְּתָפְשְׂכֶם אֶת הָעִיר, תַּצִּיתוּ אֶת הָעִיר בָּאֵשׁ, כִּדְבַר יְהוָה תַּעֲשׂוּ, רְאוּ צִוִּיתִי אֶתְכֶם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ח ח.
רְאוּ צִוִּיתִי אֶתְכֶם[עריכה]
הָיָה כְּתָפְשְׂכֶם אֶת הָעִיר, תַּצִּיתוּ אֶת הָעִיר בָּאֵשׁ[עריכה]
יהושע שלח 30,000 חיילים "גִּבּוֹרֵי הַחַיִל", מצבא הקבע שלו, ככתוב: "עַם הַמִּלְחָמָה" (ביאור:יהושע ח ג), להתחבא מאחורי העיר עי, והוא הסביר להם שברגע שהם יראו שאנשי העי רודפים אחריו והתנתקו מהעיר, הם חייבים לקום מהמארב ולהוריש את העיר (ביאור:יהושע ח ז). כמו במשחק שח, האורב יעמוד מאחורי העיר, ולמעשה נועל ומצמיד את מלך העי לעיר, אם הוא יעזוב - העיר תכבש.
עכשו יהושע מסביר שאחרי שהם יתפשו את העיר הם חייבים להצית אותה באש.
יהושע רצה להצית את העיר באש כדי להודיע למלך העי, ולבני ישראל שהעי בצרות. כך מלך העי יתחיל לסגת ובני ישראל ירדפו אחריו. אולם, בנוסף, יהושע רצה שהחיילים לא יתעסקו בשוד ואיסוף שלל, אלא יצאו מהעיר הבוערת ויתארגנו למלחמה כדי לחסום את דרך הנסיגה של מלך העי וצבאו.
המילה "כְּתָפְשְׂכֶם" אינה ברורה:
- האם ברגע שהם הגיעו לשער העיר והעיר מכותרת?
- האם ברגע שהם נכנסו בשער העיר?
- האם ברגע שהם השתלטו על הרחובות הראשיים?
- האם ברגע שהם גמרו להרוג את כל תושבי העיר, כפקודתו: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָעִיר" (ביאור:יהושע ח ז).
למרות שיהושע הוא מצביא דגול, הפקודות שלו הן לא ברורות ולא מכסות את כל האפשרויות.
- מה יעשו האורבים אם שער העיר יהיה סגור, ויהיו מספיק חיילים בעיר להדוף את התקפת האורב? האם הם צריכים להדליק אש בכל מקרה? הרי זה יספיק כדי שמלך העי יחדול מהמרדף, ינסה לשוב לעירו, ויושמד בין האורב ויהושע שבא בעיקבותיו.
- האם הם צריכים לוודא שהם הרגו את כל אנשי העיר, או מספיק שהם נכנסו ואין לוחמים נגדם?
- האם הם צריכים להצית את כל העיר? כל בית ובית? או מספיק להעלות בית אחד באש, והוא כבר ידליק את האחרים?
כִּדְבַר יְהוָה תַּעֲשׂוּ[עריכה]
יהושע לא אמר בתחילת הציוי: 'הנה דבר אדוני. אתם חייבים לבצע אותו במלואו'.
רק בסוף דבריו יהושע אומר שזה "דְבַר יְהוָה", ולמעשה אנו יודעים שאלוהים אמר לו שני דברים בלבד: (1) "שִׂים לְךָ אֹרֵב לָעִיר מֵאַחֲרֶיהָ", (2) "עָשִׂיתָ לָעַי וּלְמַלְכָּהּ, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ, רַק שְׁלָלָהּ וּבְהֶמְתָּהּ תָּבֹזּוּ לָכֶם" (ביאור:יהושע ח ב), ויהושע השמיט את עניין השלל, והוסיף פרטים בעניין האורב.
יהושע מעניק לעצמו כבוד אלוהים, כאילו שכל מה שהוא אומר זה בדיוק מה שאלוהים אמר לו, וסרוב או כשלון לבצע את דבריו, יענש בחומרה איומה - ראו גורלו של עכן (ביאור:יהושע ז כה).
יהושע לא רצה לספר לאורב שיש להם רשות לקחת שלל, כי אז במקום להלחם בעיר, להצית את העיר, ולצאת להלחם בצבא הנסוג של מלך העי, הם יתעסקו באיסוף שלל מהבתים לפני שרפתם.
רְאוּ צִוִּיתִי אֶתְכֶם[עריכה]
יהושע יודע שהוא ינוע בראש הצבא שעולה לעי בדרך יריחו, והוא ישמש כפתיון למלך העי לרדוף אחריו, בתקווה להרוג את יהושע ולזכות בכבוד אדיר.
התוכנית של יהושע מבוססת על זה שמלך העי יהיה בטוח בנצחונו, ולא יחשוב שקיימת סכנה מאחור, והוא יצא עם כל (או רוב) הצבא, וישאיר את העיר חסרת הגנה.
יהושע חושש שהאורב לא ימלא את תפקידו: לא יכבוש את העיר ולא יצית אותה באש, ויהושע יצטרך לנוס עד יריחו, יפול מעיפות, הן הוא לא צעיר, יתפס ויומת.
לכן יהושע חוזר ומאיים על הקצינים, "רְאוּ צִוִּיתִי אֶתְכֶם" - 'זאת פקודה! תעשו כדברי, אחרת, אתם, וכל אשר לכם, תצטרפו לעכן "[ב]עֵמֶק עָכוֹר"' (ביאור:יהושע ז כו).
אפילו לאחר האזהרה החמורה הזאת, יהושע חשש שהאורב יכשל בתפקידו:
- ייתכן שהאורב יאבד את דרכו ולא יגיע להיות מאחורי העיר, בין העי לבית אל, במרחק קטן, לכן יהושע למעשה נתן להם שני לילות להערך (ביאור:יהושע ח יג).
- ייתכן שהם יתגלו ואנשי כנען יתקיפו אותם ויחסלו אותם. (יהושע היה יכול להציב אנשים בראשי ההרים שיודיעו לו על צרות לאורב, אולם לא נאמר שהוא עשה זאת.)
- ייתכן שהאורב לא יקפיד לראות מה קורה ליהושע במנוסתו, ולא יעלו על העיר בזמן הנכון.
- ייתכן שהאורב יתקרב לעיר, ומלך העי צפה זאת, וגם אותם יתקיפו בברד של אבני קלע, והם יוותרו, יפנו עורף, ולא יתקדמו בגלל האבדות הכבדות.
כיוון שיהושע לא ידע מה קרה לאורב של 30,000 החיילים, הוא שלח עוד 5,000 חיילים נוספים (ביאור:יהושע ח יב) להיות אורב נפרד, שיבצע את תפקידי האורב, אפילו אם האורב הראשון יכשל.
תַּצִּיתוּ אֶת הָעִיר בָּאֵשׁ[עריכה]
יהושע הגביל את מיקום המארב "מֵאַחֲרֵי הָעִיר" (ביאור:יהושע ח ד) בלבד, ולא שום מקום אחר, ועוד הוא פקד עליהם "וִהְיִיתֶם כֻּלְּכֶם נְכֹנִים" (ביאור:יהושע ח ד) מראש.
יהושע ידע שיש מרגלים וייתכן שהם יספרו לאויב את התוכנית, לכן הוא נתן פקודה פשוטה אולם הוא הסתיר את האמת, שרק אדם חכם ובר דעת יבין - ככתוב: די לחכימא ברמיזא.
- יהושע למעשה דרש שהם יכינו 'עיר' מאחורי העיר: מבנים רבים עשויים מעץ, חבלים, וסכך - כאילו שזה מחנה קבוע של סוכות לינה, מחסני אוכל, מרכזי אימונים, וחומת מגן, והכל בצפיפות גדולה.
לפי הפשט, כאשר יהושע יתן סימן הם יתחילו להארגן, ירוצו לעיר במשך עשרים דקות, ימצאו, במקרה משמים, שאנשי העי יצאו מהעיר לצפות במלחמה והשאירו את השער פתוח, יתחילו לשרוף את העיר - וכל זה יקח לפחות חצי שעה שיהושע צריך להמשיך לסגת, ולהיות בסכנת מוות מאבן או חץ. היתה אפשרות שתהיה התנגדות, ואז שרפת העיר תתחיל רק אחרי מספר שעות!! - זאת תוכנית חלשה מאוד, ובלי נס משמים, אדם חושב לא יקח כזה סיכון.
כדי להבטיח את התוצאה הנדרשת, יהושע דרש שהאורב יעלה את 'העיר' שהם הקימו, המבנים מאחורי העיר, באש, ורק אז האורב ירוץ ויעמד לפני שער העיר הכבושה או לא, העולה באש או לא, כדי לחסום את הנסיגה של מלך העי לעירו, וללכוד אותו.