המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ועל העתודים" - על שריהם וכן ת"י ועל מלכיא הוה רוגזי ועל שלטניא אנא מסער ועכו"ם נמשלו לעתודים והצפיר והשעיר מלך אנטיוכס (דנייאל ח) והרוצ' לפרש הענין שלא במלכי עכו"ם יאמר העתודים לשון שרים כמו עורר לך רפאי' כל עתודי ארץ (ישעיהו יד)
"על", על כן "חרה אפי על הרעים" שהם המנהיגים שלהם שהתעו את הצאן, "ועל העתודים" שהם השרים והעשירים והחזקים "אפקוד", כמ"ש (יחזקאל ל"ד) הנני על הרועים וכו' הנני שופט בין שה לשה לאילים ולעתודים, "כי פקד ה' את עדרו", כמש"ש ודרשתי את צאני ובקרתים, "ושם אותם כסוס" תחת שהיו כצאן נכנעים, יתדמו כסוס "שהודו" מתראה "במלחמה", ששם יראה גבורותיו וכחו, כן יתראה כחם במלחמת גוג ומגוג:
ביאור המילות
"הודו במלחמה". מבואר אצלי כי הדר הוא החיצוני וזה יתראה בהסוס תמיד, (אבל ההוד שהוא הכח הפנימי של הסוס לא יתראה רק בעת מלחמה. כמ"ש (איוב ל"ט) הוד נחרו אימה וכו' ישיש לקראת נשק:
