מלבי"ם על זכריה י ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על זכריהפרק י' • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


זכריה י', ג':

עַל־הָֽרֹעִים֙ חָרָ֣ה אַפִּ֔י וְעַל־הָעַתּוּדִ֖ים אֶפְק֑וֹד כִּֽי־פָקַד֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֤וֹת אֶת־עֶדְרוֹ֙ אֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה וְשָׂ֣ם אוֹתָ֔ם כְּס֥וּס הוֹד֖וֹ בַּמִּלְחָמָֽה׃



"על", על כן "חרה אפי על הרעים" שהם המנהיגים שלהם שהתעו את הצאן, "ועל העתודים" שהם השרים והעשירים והחזקים "אפקוד", כמ"ש (יחזקאל ל"ד) הנני על הרועים וכו' הנני שופט בין שה לשה לאילים ולעתודים, "כי פקד ה' את עדרו", כמש"ש ודרשתי את צאני ובקרתים, "ושם אותם כסוס" תחת שהיו כצאן נכנעים, יתדמו כסוס "שהודו" מתראה "במלחמה", ששם יראה גבורותיו וכחו, כן יתראה כחם במלחמת גוג ומגוג:

ביאור המילות

"הודו במלחמה". מבואר אצלי כי הדר הוא החיצוני וזה יתראה בהסוס תמיד, (אבל ההוד שהוא הכח הפנימי של הסוס לא יתראה רק בעת מלחמה. כמ"ש (איוב ל"ט) הוד נחרו אימה וכו' ישיש לקראת נשק:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.