קטגוריה:ויקרא כא ח

<< | ספר ויקרא • פרק כ"א • פסוק ח' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב: וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם

המהדורה המנוקדת: וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם.

המהדורה המוטעמת:

וְקִ֨דַּשְׁתּ֔וֹ כִּֽי־אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדֹשׁ֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃

המהדורה הדקדוקית:

וְ/קִדַּשְׁתּ֔/וֹ כִּֽי־אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹהֶ֖י/ךָ ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדֹשׁ֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔/ךְ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁ/כֶֽם׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וּתְקַדְּשִׁנֵּיהּ אֲרֵי יָת קוּרְבַּן אֱלָהָךְ הוּא מְקָרֵיב קַדִּישׁ יְהֵי לָךְ אֲרֵי קַדִּישׁ אֲנָא יְיָ מְקַדִּשְׁכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):	וְתַקְדְשִׁינֵיהּ לְכַהֲנָא אֲרוּם יַת קוּרְבַּן אֱלָהָךְ הוּא מַקְרִיב קַדִישׁ יְהֵי לָךְ וְלָא תַפְסִינֵיהּ אֲרוּם קַדִישׁ אֲנָא יְיָ מְקַדִשְׁכוֹן:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"וקדשתו" - על כרחו שאם לא רצה לגרש הלקהו ויסרהו עד שיגרש (יבמות פח)

"קדוש יהיה לך" - נהוג בו קדושה לפתוח ראשון בכל דבר ולברך ראשון בסעודה (ת"כ)

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[טו] שאם לא רצה לגרש כו'. דאם לא כן, "וקדשתו" למה לי, אי ללמוד שיהיה קדוש מאשה זונה וחללה, זה כתיב כבר (פסוק ז) "אשה זונה וגו'", אלא ללמוד שאם לא רצה לגרש וכו'. ואף על גב דכבר כתיב (פסוק ו) "קדושים יהיו", ולמדנו מזה שעל כרחו יקדישום בית דין בכך (רש"י שם), הוה אמינא דוקא כופין בדברים, שבית דין יזהירו אותם, אבל לא בשוטים, לכך כתיב קרא "וקדשתו", שאם לא רצה לגרש מלקין אותו ומייסרין אותו עד שיגרש:

[טז] קדוש יהיה לך נהוג בו קדושה לפתוח ראשון. דאם לא כן "קדוש יהיה לך" למה לי. ובגמרא בפרק הניזקין (גיטין דף נט:) דריש ליה מן "וקדשתו", ונראה כי דעת רש"י אף על גב דנקט בגמרא "וקדשתו", לא מן "וקדשתו" מפיק, אלא מן "קדוש יהיה לך", ושפיר נקט "וקדשתו", מפני שאם לא כתב "קדוש יהיה לך" הוי אתא "וקדשתו" שיהיה בו נוהג קדושה, רק מפני שכתוב "קדוש יהיה לך" אתא "קדוש יהיה לך" לנהוג בו דבר קדושה, ואתא "וקדשתו" לכוף אותו שיוציא נשים פסולות. ומפני דשם (גיטין דף נט:) איירי בלא קרא ד"קדוש יהיה לך", נקט הדרשא מן "וקדשתו", שהוא למוד ראשון:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְקִדַּשְׁתּוֹ – עַל כָּרְחוֹ, שֶׁאִם לֹא רָצָה לְגָרֵשׁ, הַלְקֵהוּ וְיַסְּרֵהוּ עַד שֶׁיְּגָרֵשׁ.
קָדשׁ יִהְיֶה לָּךְ – נְהֹג בּוֹ קְדֻשָּׁה, לִפְתֹּחַ רִאשׁוֹן בְּכָל דָּבָר וּלְבָרֵךְ רִאשׁוֹן בַּסְּעוּדָה.

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"וטעם כי קדוש אני ה' מקדשכם" - עם הכהנים ידבר כאשר החל "אמור אל הכהנים" או "אני ה' מקדשכם" כלכם הכהנים והעם והטעם כי מאחר שהוא מקריב לחם אלהיך קדוש יהיה לך כי על ידו אני מקדש את כלכם ומשרה שכינתי במקדשכם ויתכן על דרך האמת שיחזור לראש הפסוק וכבר נתפרש

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

וקדשתו ולא אמר וקדשתם כסדר הנדבר עד עתה בלשון רבים. לדבריהם ז"ל (יבמות דף פח:) שאזהרה זו באה שאם כהן לא רצה לגרש אשה זונה וחללה וגו' שמלקין אותו ומיסרין אותו עד שיגרש, ולפי הטעם שנתן הכתוב כי את לחם אלהיך הוא מקריב, תבא הסברא לומר כי כל עוד שיש כהנים שלמים וכן רבים המספיקים להקריב אין חיוב לכוף, לזה אמר לשון יחיד שאפילו על אחד מהם יקפיד לעשות כמשפט הזה: קדוש יהיה לך. פירוש כדי שיהיה קדוש יהיה לך הכהן פירוש הנה הוא שלך לכופו על הדבר. ואומרו כי קדוש, פירוש לצד שקדמה לנו הידיעה כי הקדושה היא בחינה הנקנית ברצון ובהשלמת החפץ והחשק בה ולא בכפייה. ואיך אומר הכתוב לכופו על הקדושה, לזה אמר כי קדוש פירוש לא להמשיך לו הקדושה מחדש שכבר הוא קדוש אלא שלא לאבד קדושתו. ואומרו אני ה' מקדשכם, נותן טעם לחיוב ישראל בדבר זה, כי באמצעות קדושת כהן ה' ב"ה משרה שכינתו בתוכינו ומקדש אותנו, ואם אין כהן אין עבודה ואין מקדש ואין שוכן: