ביאור:בראשית מב ז
בראשית מב ז: "וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם וַיֹּאמְרוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מב ז.
וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם[עריכה]
יוסף חיפש אותם[עריכה]
הרבה אנשים באו, ככתוב: "וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים, כִּי הָיָה הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (ביאור:בראשית מב ה) ובכל זאת יוסף זיהה אותם. מכאן שהוא הורה לחפש קבוצה כזו שתבוא מכנען.
האחים חיכו הרבה זמן לפני שהם יצאו למצרים. הם חיכו שיעקב ישאל אותם "לָמָּה תִּתְרָאוּ" (ביאור:בראשית מב א). יוסף הבין את הסיבה לאיחור. הוא ידע שמאז המכרו לעבד הם לא באו למצרים לעסוק במסחר ולחפש אותו. הוא הבין שעכשו שהם היו מוכרחים להיות במצרים הם דואגים ונבוכים. הוא הבין שהם רוצים לחפש אותו ולמצוא מה שלומו, ואז הם יחליטו אם לשחרר אותו או להשאיר אותו במקומו. לפי כמות הכסף שהם הביאו, מעל הנדרש לקנות את האוכל, יוסף היה יכול לדעת אם הם רצו לקנות אותו וכמה הם חשבו שהוא שווה לאדונו. אין ספק שפוטיפר לא היה מוכר אותו כאשר יוסף היה מנהל בבית פוטיפר, או מנהל בבית הסוהר.
יוסף ראה את עשר אחיו. הוא הבין שהם נשארו ביחד בגלל הפשע נגדו. הוא ידע שלפי חוק חמורבי מספר 2 הם בני מוות, כי הם האשימו אותו כמכשף העוסק בקסמים, זרקו אותו לבור, והוא יצא חי. יוסף רצה לחקור אותם ולוודא האם הם סובלים ובאו לרגל ולחפש אותו, או שהם שכחו ממנו וייתכן שאפילו פגעו גם בבנימין.
וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם[עריכה]
יוסף לא קרא להם בני יעקב, או בני לאה והשפחות אלא אחיו.
- יוסף זיהה את אחיו,
- יוסף הכיר בהם וקיבל אותם שהם עדיין אחיו, חייבים בעונש, אבל אחיו.
יוסף נבהל כאשר הוא ראה אותם והבין שייתכן שהם מחפשים אותו כדי לקנות אותו. יוסף הבין שהם ישאלו שאלות ויתארו אותו. ייתכן שהם יזכירו את חלומות הגדלות שלו על השמש, הירח והכוכבים משתחווים לו. היה ברור ליוסף שהמצרים יבינו שאלו אלוהי מצרים, החולם רוצה להיות פרעה, והדבר ידווח לפרעה. יוסף היה חייב למנוע מהם לחפש אותו ולשמור עליהם תחת ידו בקפידה.
וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת[עריכה]
יוסף ידע שרק עשר אחים באו והם קונים אוכל לבנימין ומשפחתו. יוסף לא ידע אם בנימין חי ואם יש לו ילדים. אם בנימין חי, יוסף ידע שהאחים יודעים שהם עברו על החוק שדרש שכל ראש משפחה יבוא (ילקוט מעם לועז).
יוסף רצה להשפיל את אחיו ולרכך אותם. להראות להם איך הוא הרגיש. וגם הוא רצה לראות אם מגיע להם רחמים. הוא לא ידע עם אביו חי, ואם אחיו לא הרגו את בנימין כדי לקבל את כל נדוניתה של רחל.
אם האחים יתחילו להתנצל, יוסף ידע שבנימין חי. אחרת הם היו נעלבים וכועסים שהשליט מאשים אותם שהם עברו על החוק.
יוסף נבהל מאחיו[עריכה]
יוסף הבין שאחיו עלולים לחפש אותו. הם ישאלו שאלות ויתארו אותו: עבד עברי, בן 39, יפה תואר, חולם חלומות. יוסף פחד שהם יספרו את החלום של השמש, הירח והכוכבים משתחווים לו, והמצרים מיד יבינו שהאיש חולם להיות מעל אלוהי מצרים, להיות פרעה. יוסף יהיה בצרות גדולות עם פרעה, במידה והוא יזוהה ופרעה ישמע על החלומות שלו.
- יוסף היה חייב:
- להפחיד אותם לא לרגל ולא לשאול שאלות במצרים.
- לשמור אותם אצלו תחת פיקוח.
- לעקוב ולהאזין להם.
- למנוע מהם לדבר עם מצרים: בתור לאוכל, או בארוחה בביתו.
- להפחיד אותם לברוח ממצרים במהירות, כגנבים שלא שילמו עבור האוכל.
- לא לאפשר להם ללכת לפרעה ולבקש עזרה במציאת אחיהם.
מֵאַיִן בָּאתֶם[עריכה]
החקירה מתחילה - מענין באיזה שפה הם דיברו, ואיך האחים לא הרגישו במבטא (הכנעני/ארמי) שלו.
מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל[עריכה]
- הם לא שיקרו או ניסו להסוות את מקומם. הם מזדהים בכנות. כמובן שקשה לשקר בקבוצה גדולה, הן יוסף יכול לשאול כל אחד לחוד. לפי חוקי חמורבי מספר 3 – אדם המעיד לשקר, בנושא של חיים ומות, יומת.
- מהתרגשות האחים עונים שהם מארץ כנען, ומוסיפים מידע שלא נשאל שהם באו "לִשְׁבָּר אֹכֶל". הם רוצים לתת תשובה לפני שהשאלה "למה באתם?" תופיע, ואז תשובתם לא תהיה כל האמת אלא תשובה חלקית, הן הם באו גם לחפש את יוסף. התנהגות זו הראתה ליוסף שהם מתרגשים ומסתירים משהו. כמובן הוא ידע מה.
וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ[עריכה]
ואם האחים היו מכירים אותו, האם הם היו יכולים להראות את זה ולהעליב את השליט שהוא עברי מתועב?
יוסף היה חייב להמשיך בהצגה, ואכן הוא הקשיב להם בסתר, כדי לראות איך להמשיך בתוכניתו.
האם העם פוצל?[עריכה]
(מבוסס על רעיונות מספרו של יצחק עת-שלום, בין השורות של התנ"ך, 2006)
גם יעקב וגם בניו ידעו את סיפורי האבות. הם ידעו שאלוהים בחר את אברם על פני נחור, את יצחק על פני ישמעאל, ואת יעקב על פני עשו. הבנים חששו שיעקב יעשה להם מה שאברהם עשה לישמעאל ולבני קטורה, ששלח אותם מעל פניו (ביאור:בראשית כה ו).
יוסף חלם את חלום האלומות (ביאור:בראשית לז ז), וניתן להבין מהחלום:
- האחים ימשיכו ויעבדו ביחד.
- יוסף יהפוך למנהיגם ומגינם.
- האחים יכנעו ליוסף וימשיכו לחיות ביחד כעם אחד.
ברגע זה החלום התגשם בחלקו (ללא בנימין). החלום התגשם במלואו לאחר מות יעקב כאשר כל האחים, ביודעין, משתחווים ליוסף (ביאור:בראשית נ יח).
כיוון שבנימין לא בא, יוסף לא ידע האם העם פוצל, ויעקב גרש את בניו, והעניק את ברכת אלוהים לבנימין בלבד. לכן כדי לברר, בצורה עקיפה, אם האחים מאוחדים, יוסף ידרוש להביא את בנימין.