לדלג לתוכן

ביאור:בראשית מב ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית מב ג: "וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מב ג.

וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף

[עריכה]
  • בני יעקב מוגדרים כאחי יוסף, ולא בני ישראל, או בני יעקב.
  • מיד בהגדרה, מובן שיוסף לא כלול באחי יוסף.
  • הכתוב מיד מרמז לפשעם של האחים נגד יוסף, הנמצא במצרים, והם הולכים בחוסר רצון למקום סכנה.

רש"י מסביר "ולא כתב בני יעקב מלמד שהיו מתחרטים במכירתו ונתנו לבם להתנהג עמו באחוה ולפדותו בכל ממון שיפסקו עליהם".

האחים ידעו טוב מאוד את הסכנה לפגוש את יוסף כעבד או כחופשי. הם פחדו מכעסו, או כעס השלטון לפשעם. ולכן הם באים יחד. יחד פשענו, יחד נסבול בבית, ויחד נענש.

עֲשָׂרָה

[עריכה]

למה כל האחים הולכים למצרים? אפשר היה לשלוח עבד עם עשרה גמלים. נראה שמשפחת יעקב ירדה מגדולתה ולא היו להם עבדים ושפחות, כי לא נראה שהם לקחו אוכל גם לעבדיהם, ורק עשרת הבנים, ללא עבדים, ירדו להביא אוכל ממצרים.
הדגש הוא עשרה, כדי שנבין שבנימין לא בא איתם.
בהמשך נראה שכל אח הביא איתו צרור כסף שלו, חמור אחד, ומספר שקים רקים. קיימת אפשרות שהם הביאו כסף יותר מהנדרש למילוי השק, כי הם לא ידעו מה המחיר. וייתכן שהם הביאו עודף כסף כדי לפדות את יוסף מעבדותו.
הם עשו כשם שאברהם עשה בקנית מערת המכפלה. אברהם בא עם סכום גדול פי כמה מהנדרש וכאשר עפרון אמר "אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ, אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא, וְאֶת מֵתְךָ קְבֹר" (ביאור:בראשית כג טו) הוא היה מוכן עם כסף בכיס, ושילם ללא ויכוח, או הסתכנות שעפרון יעלה את המחיר.

יוסף הבין שהם באו לחפש אותו, ורצה לדעת כמה כסף כל אחד היה מוכן לשלם לפדותו, ולכן הוא בדק בשקים "וַיְצַו יוֹסֵף, וַיְמַלְאוּ אֶת כְּלֵיהֶם בָּר, וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל שַׂקּוֹ" (ביאור:בראשית מב כה).

למעשה כל אח היה צריך לחזור עם עודף כסף, כי הם הביאו יותר מהנדרש, אבל כשהאחים ספרו את כספם בצרורם, הם מצאו שהם לא שילמו דבר. שהם קיבלו את התבואה, בטעות או במרמה, בחינם.

תוכנית חלוקת האוכל לרעבים

[עריכה]

כדי למנוע מהומות, שוד ושוק שחור, יוסף הנהיג בקרה מסודרת של חלוקת האוכל. כל אב משפחה היה חייב לבוא בעצמו, להרשם ולרשום את משפחתו, ולקנות כמות מוגבלת של חמור אחד בלבד. הדרך למצרים התמלאה בגברים ההולכים עם כסף ושבים עם תבואה ממצרים, וכך כולם ביחד שמרו אחד על השני מפני שודדי דרכים. סביר שהמצרים פיקחו על הדרכים ווידאו שכל אדם נושא קבלה שמתאימה למשפחתו, ולא - הוא הוענש כגנב (מוות). האחים באו בלי בנימין, וניסו להוסיף לעצמם בני משפחה כדי לקנות גם לבנימין ועשרת ילדיו (ביאור:בראשית מו כא).

כיוון שיוסף דרש שיבואו רק האבות, הוא למעשה אסר על המשפחות לבוא. כך המשפחה היתה הערבון שהאיש ישוב לארצו כדי להיות עם נשותיו, ילדיו ורכושו, ולא יהפך לגר בלתי רצוי, שמעמיס את צרכיו על מצרים. בהמשך, ברשות פרעה, יוסף שבר את החוק הזה והבטיח לכלכל את משפחתו עם ילדיהם במצרים (ביאור:בראשית מה י-יא), (ביאור:בראשית מה יז-יח).

יוסף הבין שכל האבות חייבים לבוא למצרים ולקבל חיטה במשורה, כדי להקטית את הסכנה שיווצרו קבוצות בריונים שיתקיפו וישדדו את שכניהם בדרך או בביתם. המצב הזה כפה על בני יעקב להשאר מאוחדים בבית יעקב, כדי לעזור ולהגן אחד על השני.

האחים חשבו שאם הם יבאו כעשרה אחים ביחד, לא ירגישו שהם שוברים את החוק וקונים גם לאח נוסף ועשרת ילדיו. יוסף הבין שהם: או שרצחו את בנימין, או שהם משקרים כשהם מנסים לקנות לאח שלא בא. לכן הם היו צריכים להסביר למה הם לוקחים כך כך הרבה תבואה.