קטגוריה:אסתר א טו
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: כדת מה לעשות במלכה ושתי על אשר לא עשתה את מאמר המלך אחשורוש ביד הסריסים
המהדורה המנוקדת: כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת בַּמַּלְכָּה וַשְׁתִּי עַל אֲשֶׁר לֹא עָשְׂתָה אֶת מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בְּיַד הַסָּרִיסִים.
פרשני המקרא
תרגום
תרגום אסתר (כל הפרק)
תרגום שני (כל הפרק)
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- למה אמר ביד הסריסים :
"כדת".
כבר כתבנו שהיה מגמתו שישפטו ע"פ הדת המוסרי שעל פיו תצא זכאי בדינה, ולמען לא ידונו אותה כהדיוט המורד במלך שבזה אין מועיל טענה זאת, אמר :
- א. "במלכה ושתי", שהיא מלכה מצד עצמה ויחוסה ואין משפטה עם המלך רק כמשפט אשה לגבי בעלה,
- ב. "אשר לא עשתה את מאמר המלך אחשורוש", יש לה תירוץ יען שהיה "ביד הסריסים", "וכדי בזיון וקצף" שמלכה מתולדתה יביאוה הסריסים :
מדרש רבה
"בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה" ר' יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אמר בשנת שלש למלאכת הכסא כיון שגמר מלאכת הכסא עשה משתה לכל שריו ועבדיו ור' נחמיה אמר בשנת שלש לביטול מלאכת בית המקדש כיון שגמר לביטול מלאכת בית המקדש שלש שנים עשה משתה לכל שריו ועבדיו א"ר שמואל בר אימי ארבעה דברים טובים היו באותו האיש עשה שלש שנים בלא כתר ובלא כסא והמתין ארבע שנים עד שמצא אשה ההוגנת לו ולא היה עושה דבר עד שנמלך א"ר פנחס וכל מי שהיה עושה בו טובה היה כותבה הה"ד (אסתר ו, ב): "וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי וְגוֹ'":
ראו גם
ויקי על הפסוק
תרגום ויקיטקסט: והמלך שאל את יועציו: 'לפי הדת (החוק), מה אפשר לעשות במלכה ושתי כדי להעניש אותה על אשר לא עשתה את מה שאמר לה המלך אחשוורוש על-ידי הסריסים?'
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר א טו.
דקויות
דָת
דת היא מילה פרסית שמשמעה "חוק". המלך שכיבד את החוק פקד על יועציו, ההסטוריונים ועורכי-הדין, ליעץ לו מה אפשר לעשות לפי החוק.
בַּמַּלְכָּה
בעיניי המלך, אנשים וחפצים נתונים לשלטונו המוחלט ולכן הוא שואל "מַה לַּעֲשׂוֹת, בַּמַּלְכָּה", וכן (אסתר ו ו): "מַה-לַּעֲשׂוֹת בָּאִישׁ". העובדה שהמלך מתיחס למלכה כחפץ, לא מעידה שהמלך כבר מצא אותה אשמה, כי באותו סגנון מרדכי קיבל כבוד. אבל המלך לא רואה אותה כשווה לו. לאימו של נסיך הכתר היה מעמד גבוה, והיא עזרה לנסיך במידה והוא נעשה מלך בילדותו (ראה מעמדה של בת שבע אם שלמה המלך, מלכים א ב יג). לפי יחסו של המלך למלכה, ופסק דינה, סביר שלא היה למלכה בן יורש, כשם שלמיכל בת שאול לא היה יורש מדוד המלך.
עַל אֲשֶׁר לֹא עָשְׂתָה
המלך מציג את הבעיה בצורה מדויקת: המלך שלח פקודה ("מאמר" - כל דברי המלך הם פקודה) בידי הסריסים להביא את וושתי, והיא לא הופיעה. הסריסים חזרו על דברי המלך מילה במילה, בשפתו, כאילו שהמלך אמר ישירות למלכה. המלכה יכלה לשאול להסברים, לבקש זמן להתכונן בכבוד או להתנצל לאי יכולתה להופיע, אבל הכתוב מדגיש שהמלכה מאנה ללא מילים (אסתר א יב).
ותמאן
המלכה לא הוזמנה למשפט ולא קיבלה זכות להסביר את מעשיה. המלך כבר פסק בדבריו שהעבירה הושלמה ואין אפשרות לתקן את רגע העלבון. אולם במשך הזמן עד המשפט המלכה לא ניסתה לבוא למלך להסביר, להתנצל או לפייס, ואפילו לא קרואה. היא המשיכה במאונה כאילו שהמלך חייב לה התנצלות. המלך הבין את חוצפת המלכה וחשש לתת לה זכות דיבור ולהפוך את המשפט הרשמי לויכוח בין בעל לאישתו. במיוחד היתה סכנה להתפוצצות במידה והמלך לא נהג להזמין את המלכה לחדרו ולכן לא היה לה יורש.
מקורות
נלקח מ- מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "אסתר א טו"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.